חוק צמצום השימוש במזומן, תשע"ח-2018, פורסם ברשומות בחודש מארס 2018, וייכנס לתוקף ב-2 פעימות: ביום 01.01.19 וביום 01.07.19, כפי שיפורט במאמר זה.

החוק מיישם את המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת נושא צמצום השימוש במזומן, ועדת לוקר, אשר הוקמה בהחלטת ממשלה וכללה נציגים ממשרדים שונים, לרבות רשות המיסים, מנהל הכנסות המדינה, בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר.

מטרת החוק לקבוע הגבלות על השימוש במזומן וסחירות שיקים (ועדת לוקר סברה כי לשיקים מוסבים ולשיקים פתוחים יש מאפיינים דומים למזומן, ולכן יש להגביל גם את השימוש בהם), במטרה לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

אמצעי התשלום משתנים לנגד עינינו בשנים האחרונות. פעילות התשלומים היום יומית שלנו נשענת יותר ויותר על כרטיסי אשראי ויישומונים שונים, ומשכך המזומן הפך אט אט לאמצעי תשלום הולך ופוחת. אנו ממליצים לגופים פיננסיים הפועלים בשוק דינמי ומשתנה, לבצע את ההתאמות הנדרשות לאור התמורות כאמור.

הלכה למעשה, החוק קובע מספר מגבלות על נותני השירותים הפיננסיים המוסדרים, אך יחד עם זאת חשוב לציין, כי לאור ההכרה בחשיבות פעילותם של נותני שירותים אלה, החוק מחיל החרגות מיוחדות לצורך קיום פעילותם העסקית, הכוללות בין היתר:

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותי אשראי

החוק אינו חל על פעילותם העסקית של נותני שירותי האשראי במתן הלוואות, סוגי מימון שונים וניכיון שטרות, קרי ניתן לתת או לקבל מזומן מהלקוח בעסקאות מסוג זה בכל סכום.

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותים בנכס פיננסי

בעסקה שנושאה הוא מזומן, שקל חדש או מטבע חוץ, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, אם העמלה (הכנסה מהעסקה) של נותן השירותים בנכס פיננסי עולה על סך של 11,000 ₪ (אם הלקוח הוא תייר רף העמלה יעמוד על סך של 55,000 ₪), אזי אין לבצע את העסקה או חלק ממנה במזומן. יודגש, כי פיצול עסקאות מכוון מהווה עבירה פלילית. מגבלה זו תחול ביום 01.01.19.

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותים בנכס פיננסי לתושבי הרשות הפלסטינית

לעניין מתן שירותים פיננסיים לתושבי הרשות הפלסטינית, בעסקאות במזומן, החוק מחריג את תחולתו לתקופה של 3 שנים (מיום תחולת החוק – 01.01.19) על אוכלוסייה זו. משמע, באם עסקינן בלקוח פלסטיני החוק לא חל על לקוח זה עד ליום 01.01.22.

איסור קבלת "שיק פתוח"

החוק מטיל איסור על קבלת שיק מבלי שפרטי המוטב (נפרע) נקובים על השיק ("שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק"). משמע, על נותן שירותים פיננסיים חל איסור לקבל שיקים "פתוחים" מלקוחותיו. כך לדוגמה, בעסקאות ניכיון שיק, יתקבלו רק שיקים עם פרטי המוטב. יובהר, כי בפעילות מתן הלוואה השיק יהיה לפקודת נותן שירותי האשראי. יודגש, כי תכלית החוק היא לאסור על נותן שירותי האשראי להוסיף את שמו על שיק שהוא "למוטב בלבד" שניתן עבור לקוחו של נותן שירותי האשראי (בד"כ עבודה שביצע הלקוח) או להורות ללקוח לכתוב את שמו של נותן שירותי האשראי על השיק. מגבלה זו תחול ביום 01.01.19.

שימוש בריבוי מוטבים – שיק "למוטב בלבד" לפקודת פלוני אלמוני בתוספת המילה "או" ופרטי נותן שירותי האשראי

שימוש בריבוי מוטבים על ידי שימוש במילה "או" ורישום שני מוטבים או יותר על גבי שיק אחד. לדוגמה, קבלת שיק עם שמו של מוטב מסוים ושמו של נותן השירותים הפיננסיים, לטובת פעילות ניכיון שיקים, בהתאם להוראות פקודת השטרות.

החוק אינו אוסר על אפשרות זו, אך לאור המגבלות השונות שהבנקים מטילים על אפשורת זו, מומלץ להיוועץ עם נציג הבנק לעניין מדיניות הבנק בסוגיה זו.

איסור על  ריבוי הסבות של שיקים

החוק מחיל מגבלה על ריבוי הסבות של שיקים, באמצעות קביעת איסור לבנקים לפרוע שיק בסכום העולה על 10,000 ₪ מבלי ששם המסב והנפרע נקובים בו ואם השיק הוסב יותר מפעם אחת.

החוק מאפשר לבנק לכבד היסב נוסף באם ההיסב הנוסף הוא לגוף פיננסי מפוקח.

החוק מאפשר לגוף פיננסי מפוקח להסב את השיק פעם נוספת לגוף פיננסי מפוקח אחר בלבד. לדוגמה, ניכיון משנה. מגבלה זו תחול ביום 01.07.19.

יובהר, כי על ההסבה לכלול את השמו המלא של המסב ואת מספר תעודת הזהות שלו. הוראה זו תחול מיום 01.01.19.

 יצוין, כי ב-9 החודשים הראשונים מכניסת החוק לתוקף, לא יוטל עיצום כספי או קנס על מי שהפר את המגבלות בפעם הראשונה, וזאת בכדי לאפשר לנותני השירותים הפיננסיים ולציבור תקופת הסתגלות.

כמו כן, החוק קובע שיעורים של עיצומים כספיים שיוטלו על נותני השירותים הפיננסיים, במקרים שבהם הופרו הוראות החוק וההגבלות הקבועות מכוחן, וזאת בהתאם לשווי ההפרה. בנוסף, החוק קובע עבירה פלילית של מעשה מרמה שבוצע בניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק, שבצידה שלוש שנות מאסר.

נראה כי החוק נועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, כולל הגבלה על סחירות שיקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, זאת מתוך ההבנה שהמזומן מאפשר ביצוע קל של פעילות מסחרית ופיננסית וקל להסתירו מהרשויות, ולכן יש במזומן כדי להקל על העלמת מס, הלבנת הון, מימון טרור וביצוע עבירות שונות.

קישור לחוק המלא>>

בהתאם לסמכות שניתנה לרגולטורים הרלוונטיים בחוק איסור הלבנת הון וחוק המאבק בטרור נכתב צו ייעודי המגדיר את החובות החלות על נותני שירותי אשראי.

הצו נועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות. בין יתר החובות קובע הצו את חובת ביצוע "הליך הכרת לקוח" אם הלקוח מקבל אשראי בסכום של מעל 50,000 שקלים במצטבר בפרק זמן של חצי שנה, חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור המוכרזים.

הצו חל על מי שעוסק במתן שירותי אשראי, ובכלל זה מתן שירותי ניכיון שיקים ושטרי חוב, ניכיון שוברי אשראי, הלוואות, ליסינג מימוני ועוד.

ועדת החוקה התמקדה רבות בסעיף הבקרה המוגברת לגבי לקוחות שמקבלים שירות בסכום נמוך, ביחס לפעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה לצו, על פעולות של איש ציבור זר ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. כמו כן, הוועדה עסקה בשאלה על אלו פרטים יידרשו נותני האשראי לדווח והאם הצו המוצע חל על "מאגדים" (גופים מתווכים בין חברות האשראי לבעלי העסקים).

הצו מטיל חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים על נותני שירותי אשראי – מי שחייב בקבלת רישיון למתן שירותי אשראי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016.

הצו חל על כלל שירותי מתן אשראי, לרבות שירותי ניכיון שיקים, עליהם חל עד ליום ה- 1.6.17  צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד – 2014.

הצו מטיל שלל חובות על נותני שירותי האשראי, וביניהן, חובת ביצוע הליך "הכרת הלקוח", לרבות חובת זיהוי הלקוח ובירור מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה מקור כספי החזר האשראי, עיסוקו של הלקוח, מטרת האשראי שניתן ואם סורב בעבר מקבלת אשראי מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור.

כמו כן, הצו מפרט את אופני הזיהוי והאימות של יחידים ותאגידים, ומסמיך את הרגולטור לקבוע, ככל שיידרש במקרים המתאימים, הוראות בדבר דרכים חלופיות לעניין זיהוי ואימות פרטים.

הצו נכנס לתוקף ביום 15.03.18, אך ישנן הוראות מיוחדות לנותני שירותי אשראי שכבר פעלו כנותני שירותי מטבע שלהם תהיה תקופת הסתגלות של חצי שנה שבה ימשיכו לפעול לפי הצו הקודם, ולגבי מי שטרם פעל כנותן שירותי מטבע שלהם יש תקופת הסתגלות ארוכה יותר של שנה.

נושאים נוספים שבהם נקבעו בצו הוראות:

• חובת בדיקת פרטי הזיהוי של מקבל שירות, מיופה כח, נהנה או בעל שליטה אל מול רשימת ארגוני ופעילי הטרור, כל עת שהוסף ארגון או אדם לרשימה.
• חובת קביעת מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור.
• חובה קיום בקרה שוטפת אחר הליך הכרת הלקוח שבוצע, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור.
• חובת ביצוע בקרה מוגברת על פעילות בחשבון הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה; על פעילות המתבצעת בחשבון של איש ציבור בסיכון גבוה; ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
• ביצוע זיהוי פנים אל פנים של מקבל השירות או מיופה הכוח, לפי העניין, על פי מסמכי הזיהוי.
• העברת דיווחים רגילים ובלתי רגילים מטעם נותן שירותי האשראי לרשות לאיסור הלבנת הון.

אחת מחובות הבסיס ביישום חובות רגולציה בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור, הנה החובה למלא ולהחתים את הלקוח/מבקש השירות על שאלון "הכר את הלקוח".

מטרתה של חובה זו היא לוודא,  כי הגוף הפיננסי יכיר את לקוחותיו ואת פעילותם הפיננסית ובכלל זה את הרקע שלהם, את סוג והיקף הפעילות אותם הם מבקשים לבצע בגוף הפיננסי, בהתבסס על כלל הסיכונים הגלומים במערכת היחסים עם הלקוח.

לאחר סיום התהליך וקבלת המידע מהלקוח על הגוף הפיננסי לבנות פרופיל ללקוח, באמצעותו יקבע את רמת הסיכון שלו לעניין הלבנת הון ומימון טרור ובהתאם לכך יבצע פיקוח ובקרה על פעילותו.

תהליך הכרת הלקוח כולל בחובו את החובה לזהות את הלקוח/מבקש השירות פנים אל פנים. במהלך הליך זה, יש לבקש מהלקוח להזדהות באמצעות תעודת זיהוי ולאמת את זהותו באמצעות תעודת מזהה נוספת או אל מול המרשם המתאים.

התהליך גם כולל זיהוי הנהנים מהשירות/מהכספים ובעלי השליטה במקרה של תאגיד, וכן לברר האם הלקוח/מבקש השירות הוא איש ציבור. כמו כן יש לקבל מידע בגין מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה עיסוקו של הלקוח/מקבל השירות, מטרת הפעולה הפיננסית המבוצעת והאם סורב בעבר מקבלת שירות פיננסי מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד. בתרחיש בו הלקוח/מבקש השירות הוא תושב חוץ, יש לברר מהי זיקתו לישראל והאם הוא איש ציבור זר. אם עסקינן באיש ציבור זר שהגוף הפיננסי סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה יש לקבל מידע בגין מקור משאביו הפיננסיים וסוג עסקיו.

חשוב לציין, כי מילוי שאלון "הכר את הלקוח" מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך פתיחת חשבון/התקשרות עם הלקוח, וכן הוספת/שינוי גורמים מעורבים בחשבון/פעילות. באם התעורר ספק ביחס לזהות בעל החשבון/מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לגוף הפיננסי יש לבצע הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת כמו גם במקרים בהם מתבצעת פעילות המעלה חשד להלבנת הון ומימון טרור.

חשוב להדגיש כי תהליך הכר את הלקוח הוא מתמשך, אותו יש לבצע במהלך מתן השירות/קיום החשבון, תוך מתן דגש על מקרים בהם בוצע שינוי בבעלות החשבון, מיופה כוח/מורשה חתימה, נהנים, בעלי שליטה (במקרה של תאגיד) או פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם הצהרת הלקוח במסגרת תהליך הכר את הלקוח אל מול פעילותו השוטפת בגוף הפיננסי. גם במקרים אלה יש לבצע הליך חוזר של "הכר את הלקוח".

אם אין באפשרות הגוף הפיננסי להשלים בצורה נאותה את הליך הכר את הלקוח, אין לפתוח חשבון ו\או לתת שירות ו/או לבצע כל פעולה אחרת עבור הלקוח/מבקש השירות.

בנוסף, יש לקבוע במסגרת מסמך המדיניות של הגוף הפיננסי את מדיניותו לעניין הליך "הכר את הלקוח", אשר תכלול התייחסות לביצוע ההליך בצורה שונה עבור לקוחות מסוגים שונים, בדיקת נאותות וסיווג קבוצות לקוחות ברמות סיכון שונות לעניין זה.