בהתאם לסמכות שניתנה לרגולטורים הרלוונטיים בחוק איסור הלבנת הון וחוק המאבק בטרור נכתב צו ייעודי המגדיר את החובות החלות על נותני שירותי אשראי.

הצו נועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות. בין יתר החובות קובע הצו את חובת ביצוע "הליך הכרת לקוח" אם הלקוח מקבל אשראי בסכום של מעל 50,000 שקלים במצטבר בפרק זמן של חצי שנה, חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור המוכרזים.

הצו חל על מי שעוסק במתן שירותי אשראי, ובכלל זה מתן שירותי ניכיון שיקים ושטרי חוב, ניכיון שוברי אשראי, הלוואות, ליסינג מימוני ועוד.

ועדת החוקה התמקדה רבות בסעיף הבקרה המוגברת לגבי לקוחות שמקבלים שירות בסכום נמוך, ביחס לפעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה לצו, על פעולות של איש ציבור זר ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. כמו כן, הוועדה עסקה בשאלה על אלו פרטים יידרשו נותני האשראי לדווח והאם הצו המוצע חל על "מאגדים" (גופים מתווכים בין חברות האשראי לבעלי העסקים).

הצו מטיל חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים על נותני שירותי אשראי – מי שחייב בקבלת רישיון למתן שירותי אשראי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016.

הצו חל על כלל שירותי מתן אשראי, לרבות שירותי ניכיון שיקים, עליהם חל עד ליום ה- 1.6.17  צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד – 2014.

הצו מטיל שלל חובות על נותני שירותי האשראי, וביניהן, חובת ביצוע הליך "הכרת הלקוח", לרבות חובת זיהוי הלקוח ובירור מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה מקור כספי החזר האשראי, עיסוקו של הלקוח, מטרת האשראי שניתן ואם סורב בעבר מקבלת אשראי מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור.

כמו כן, הצו מפרט את אופני הזיהוי והאימות של יחידים ותאגידים, ומסמיך את הרגולטור לקבוע, ככל שיידרש במקרים המתאימים, הוראות בדבר דרכים חלופיות לעניין זיהוי ואימות פרטים.

הצו נכנס לתוקף ביום 15.03.18, אך ישנן הוראות מיוחדות לנותני שירותי אשראי שכבר פעלו כנותני שירותי מטבע שלהם תהיה תקופת הסתגלות של חצי שנה שבה ימשיכו לפעול לפי הצו הקודם, ולגבי מי שטרם פעל כנותן שירותי מטבע שלהם יש תקופת הסתגלות ארוכה יותר של שנה.

נושאים נוספים שבהם נקבעו בצו הוראות:

• חובת בדיקת פרטי הזיהוי של מקבל שירות, מיופה כח, נהנה או בעל שליטה אל מול רשימת ארגוני ופעילי הטרור, כל עת שהוסף ארגון או אדם לרשימה.
• חובת קביעת מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור.
• חובה קיום בקרה שוטפת אחר הליך הכרת הלקוח שבוצע, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור.
• חובת ביצוע בקרה מוגברת על פעילות בחשבון הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה; על פעילות המתבצעת בחשבון של איש ציבור בסיכון גבוה; ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
• ביצוע זיהוי פנים אל פנים של מקבל השירות או מיופה הכוח, לפי העניין, על פי מסמכי הזיהוי.
• העברת דיווחים רגילים ובלתי רגילים מטעם נותן שירותי האשראי לרשות לאיסור הלבנת הון.

אחת מחובות הבסיס ביישום חובות רגולציה בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור, הנה החובה למלא ולהחתים את הלקוח/מבקש השירות על שאלון "הכר את הלקוח".

מטרתה של חובה זו היא לוודא,  כי הגוף הפיננסי יכיר את לקוחותיו ואת פעילותם הפיננסית ובכלל זה את הרקע שלהם, את סוג והיקף הפעילות אותם הם מבקשים לבצע בגוף הפיננסי, בהתבסס על כלל הסיכונים הגלומים במערכת היחסים עם הלקוח.

לאחר סיום התהליך וקבלת המידע מהלקוח על הגוף הפיננסי לבנות פרופיל ללקוח, באמצעותו יקבע את רמת הסיכון שלו לעניין הלבנת הון ומימון טרור ובהתאם לכך יבצע פיקוח ובקרה על פעילותו.

תהליך הכרת הלקוח כולל בחובו את החובה לזהות את הלקוח/מבקש השירות פנים אל פנים. במהלך הליך זה, יש לבקש מהלקוח להזדהות באמצעות תעודת זיהוי ולאמת את זהותו באמצעות תעודת מזהה נוספת או אל מול המרשם המתאים.

התהליך גם כולל זיהוי הנהנים מהשירות/מהכספים ובעלי השליטה במקרה של תאגיד, וכן לברר האם הלקוח/מבקש השירות הוא איש ציבור. כמו כן יש לקבל מידע בגין מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה עיסוקו של הלקוח/מקבל השירות, מטרת הפעולה הפיננסית המבוצעת והאם סורב בעבר מקבלת שירות פיננסי מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד. בתרחיש בו הלקוח/מבקש השירות הוא תושב חוץ, יש לברר מהי זיקתו לישראל והאם הוא איש ציבור זר. אם עסקינן באיש ציבור זר שהגוף הפיננסי סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה יש לקבל מידע בגין מקור משאביו הפיננסיים וסוג עסקיו.

חשוב לציין, כי מילוי שאלון "הכר את הלקוח" מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך פתיחת חשבון/התקשרות עם הלקוח, וכן הוספת/שינוי גורמים מעורבים בחשבון/פעילות. באם התעורר ספק ביחס לזהות בעל החשבון/מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לגוף הפיננסי יש לבצע הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת כמו גם במקרים בהם מתבצעת פעילות המעלה חשד להלבנת הון ומימון טרור.

חשוב להדגיש כי תהליך הכר את הלקוח הוא מתמשך, אותו יש לבצע במהלך מתן השירות/קיום החשבון, תוך מתן דגש על מקרים בהם בוצע שינוי בבעלות החשבון, מיופה כוח/מורשה חתימה, נהנים, בעלי שליטה (במקרה של תאגיד) או פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם הצהרת הלקוח במסגרת תהליך הכר את הלקוח אל מול פעילותו השוטפת בגוף הפיננסי. גם במקרים אלה יש לבצע הליך חוזר של "הכר את הלקוח".

אם אין באפשרות הגוף הפיננסי להשלים בצורה נאותה את הליך הכר את הלקוח, אין לפתוח חשבון ו\או לתת שירות ו/או לבצע כל פעולה אחרת עבור הלקוח/מבקש השירות.

בנוסף, יש לקבוע במסגרת מסמך המדיניות של הגוף הפיננסי את מדיניותו לעניין הליך "הכר את הלקוח", אשר תכלול התייחסות לביצוע ההליך בצורה שונה עבור לקוחות מסוגים שונים, בדיקת נאותות וסיווג קבוצות לקוחות ברמות סיכון שונות לעניין זה.