שוק התשלומים המקומי התפתח בצורה שונה מהשוק הבינלאומי, בשל הצורך של הישראלים בפתרונות תשלום המשלבים גם אפשרויות מימון. כעת, כאשר הרגולטורים מקדמים רפורמות לאימוץ הדור הבא של אמצעי התשלום בישראל, חשוב לקחת בחשבון מענה לצרכים הייחודיים של השוק המקומי

הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים ואין תחום שניתן לראות זאת באופן ברור יותר מאשר בשוק התשלומים. לאורך השנים התפתחו בשוק הישראלי אמצעי תשלום ייחודים לשוק המקומי, כך לאט לאט נוצר מבנה ייחודי של מערך התשלומים בישראל אשר שונה במובנים רבים מהמבנה המקובל בעולם. במקביל התפתח בישראל שוק אשראי חוץ בנקאי שמושפע, בין היתר, מהנחיות הרגולציה הייחודית בתחום, מתהליכי מקרו (למשל קצב האינפלציה וגובה ריבית בנק ישראל) ומשינויים מתמידים בסביבה העסקית.

שוק אמצעי התשלום ושוק המימון שזורים האחד בשני בקשר הדוק, ולעיתים אימוץ מסיבי של אמצעי תשלום על ידי משתמשים נובע מהשימושיות שלו בעולם המימון והאשראי. היסטורית, נראה שאמצעי תשלום מסוימים הפכו לדומיננטיים על חשבון אחרים, על רקע השימושיות והתרומה שלהם לעולם המימון.

לאחר שנים של ציפייה וקיפאון, בימים אלו מקודמות רפורמות מרחיקות לכת רבות בעולם התשלומים על ידי הרגולטורים השונים בישראל, אלו, צפויות להציב אתגרים ולהוביל לנקודות איזון חדשות בין שוק אמצעי התשלום ושוק המימון, בעת שצפוי כי הצרכנים והעסקים יאמצו את אמצעי התשלום בהתאם לאפשרויות המימון הנלווה לו הם זקוקים.

על כן, חשוב שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון את ההרגלים והצרכים הייחודיים של השוק המקומי. כך נראה שעל מנת שפתרונות אלה יתחרו בצורה ראויה בפתרונות התשלום הקיימים, עבור כל מוצר תשלומים העובר ״עליה״ לישראל, מומלץ כי תתבצע לגביו בחינה והתאמה גם לשימושיות שלו בתחום המימון.

1) הפטנט הישראלי – תשלום יורד בסוף החודש:

שוק אמצעי התשלומים הישראלי התפתח בצורה שונה מהשווקים המקבילים באירופה, בארה״ב ובמזרח הרחוק. כפועל יוצא, טכנולוגיות רבות שאומצו בצורה רחבה בעולם, לא מצאו דרכן לישראל או הגיעו באיחור רב. במובנים רבים השוק הישראלי נחות טכנולוגית ביחס לשווקים המקבילים בעולם, והמגוון בו מצומצם יותר.

יחד עם זאת, התפתחו בישראל פתרונות תשלום ומימון ייחודיים שמיטיבים עם הצרכנים בהיבטי אשראי, ובמבחן התוצאה נראה כי אלה המוצרים המועדפים על הלקוח הישראלי. קשה להצביע על הסיבות בגללן מוצרי התשלום נבנו כפי שהם, אך ברור שיש להן קשר הדוק למיעוט השחקנים וריכוזיות השוק ולמבנה הרגולציה המקומי.

הנה מספר דוגמאות לשירותי תשלום הקיימים בישראל, שבבסיסן מנגנוני אשראי מובנים, אשר במובנים רבים מספקים ללקוח חבילת ערך מאוזנת ומעודפת, ביחס לפתרונות הקיימים בחו״ל:

כרטיס אשראי המאפשר חיוב מרוכז בסוף החודש, עם ימי אשראי ״חינם״: כרטיס האשראי הנפוץ ביותר בישראל הוא ה-Deferred Debit, שמהווה למעלה מ-90% מכלל כרטיסי האשראי הפעילים בישראל. מחזיקי הכרטיס משלמים בתאריך נבחר בחודש את כלל העסקאות שביצעו במהלך החודש, ללא עלות על דחיית התשלום בין תאריך העסקה לתאריך התשלום הקבוע בחודש (שהיא למעשה העמדת אשראי). בעבר נהוג היה כי המימון עבור ימי אשראי אלו הוטל על בתי העסק, אשר זוכו בהתאמה לחיוב אחת לחודש באופן מרוכז. בשנים האחרונות ובעקבות התערבות ועדת שטרום ובנק ישראלֿ, עסקים המבקשים לקבל את זיכוי העסקה באופן מידי, מזוכים בהתאם, ומנפיק הכרטיס הוא זה שנושא בעלות האשראי.

ביצוע עסקאות תשלומים, בסכום קבוע מראש באמצעות כרטיסי האשראי: ביצוע עסקאות עד 36 תשלומים ללא עלות היא הטבה בלעדית כמעט למדינת ישראל. מדובר במצב שבו מי שמעמיד את האשראי הינו בית העסק, אשר מזוכה בתשלומים התורניים, אחת לחודש, עד להשלמת מלוא התשלום. לעסקאות תשלומים יש גם יתרונות מובנים ביחס לעסקאות מסוג הוראות קבע (Recurring Payments), והן מספקות וודאות למחזיקי כרטיס ובתי עסק ביחס לקיום התשלום, מפחיתות סיכון להכחשות עסקה, ואפשרות למעקב אחרי מחזיק הכרטיס. על רקע הפופולריות של עסקאות התשלומים, שירותים כמוBNPL Buy Now Pay Later) ) תופסים נתח נמוך יחסית לשוק העולמי. הערך המוסף שלהם בישראל הוא בעיקר בעסקאות בהיקפים גדולים החורגים ממסגרות כרטיסי האשראי.

הקדמת תשלומים וניכיון עסקאות תשלומים בכרטיסי אשראי: עסקאת תשלומים היא עסקה סופית ומובטחת מפני טענה של כשל תמורה, וניתנת להסבה כבטוחה על ידי סולק, מאגד או גוף העוסק בניכיון שוברי אשראי בהתאם לדין. האשראי ניתן כהקדמת הזיכויים לבית העסק, ומכיוון שמדובר בבטוחה איכותית מאוד, עלויות המימון נמוכות בהתאם, ובתי עסק רבים בוחרים בהקדמת תשלום כחלופה לקבלת אשראי, על מנת לשפר את תזרים המזומנים.

שימוש בשקים דחויים לקבלת אשראי: לקוח המשלם עבור מוצר או שירות בשיק דחוי, למעשה מקבל אשראי ללא ריבית ומבלי לתפוס מסגרת אשראי. מצב זה מאפשר ללקוח להגדיל את תקציב הרכישה שלו, ולבצע רכישות גבוהות יותר בבתי העסק. בפועל עסקים רבים משלמים לספקים שלהם בשיקים עם תאריך פירעון "שוטף פלוס". העסקים המאפשרים ללקוחותיהם תשלום בשיקים דחויים, בוחרים לעיתים לנכות את השיקים הדחויים ולקבל תשלום מידי, בעסקאות אלה השיק הופך לבטוחה.

על אף שהשימוש בשיקים נמצא במגמה של דעיכה בקרב לקוחות פרטיים, הוא עדיין נפוץ מאוד בקרב עסקים: יותר מפי 2 ביחס לשימוש בכרטיסי אשראי ופי 3 ביחס לשימוש במזומן – כך לפי נתוני בנק ישראל. יתרון השיקים ככלי למתן אשראי או כשימוש כבטוחה במתן אשראי, נובע מכך שהוא ניתן להסבה, וכן מכך שניתן לממש אותו באופן פשוט יחסית במקרה של כשל, באמצעות פניה להוצאה לפועל, כאשר מימוש הסכם הלוואה או פקטורינג דורש פניה מוקדמת לבית משפט בתהליך העשוי להתארך מספר חודשים ואפילו שנים. תכונות אלו הופכות את השיקים בישראל לפופולריים במיוחד בקרב עסקים, כאשר בעולם נפוץ יותר מימון הפקטורינג.

2) הרפורמות שיעצבו את השוק:

בשנים האחרונות בנק ישראל ביחד עם הרגולטורים הפיננסיים השונים, מקדם רפורמות רבות בשוק התשלומים הישראלי, שמטרתן לאפשר התפתחות של טכנולוגיות מתקדמות וליישר קו עם תהליכי החדשנות שתפסו תאוצה בשנים האחרונות בעולם. אלו עיקרי הרפורמות המקודמות:

תשלומים מיידיים בין חשבונות Account to Account: תשתית המבוססת על מערכת מס״ב לניהול התחשבנות מיידית בין חשבונות בנק. באמצעות התשתית יתאפשר מגוון אפשרויות תשלום כדוגמת שירות Proxi המאפשר ללקוח קבלת ושליחת תשלומים מיידיים, ושירות (R2P (Request to Pay כלומר דרישת תשלום, שברגע אישורה על ידי המשלם מבוצע חיוב מיידי מהמשלם וזיכוי מידי של דורש התשלום.

צ׳ק דיגיטלי: אמצעי תשלום דיגיטלי חדש כאלטרנטיבה לצ׳ק המסורתי המבוסס נייר. פיתוחו של הצ'ק הדיגיטלי מבקש לספק מענה לצרכים הקיימים בשוק התשלומים הישראלי וליצור אמצעי תשלום היכול באמצעות הוראות חיוב לאפשר עסקאות חיוב עתידית ללא תלות במסגרת האשראי, ולספק אפשרות להסבות מתועדות.

ייזום תשלומים: שירות העברות כספים מחשבון לחשבון באמצעות תשתית בנקאות פתוחה, כאשר ההעברה מתבצעת בין חשבונות המשלם והנמען ללא מעבר דרך חשבון הגוף הפיננסי המנהל את הפעילות למשלם. ייזום תשלומים מתחלק לייזום תשלומים בסיסי וייזום תשלומים מתקדם. בייזום תשלומים בסיסי המשלם נדרש לאשר את הוראת התשלום או את בקשת הרשאת החיוב המתמשכת, ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו ולאחר שהזדהה הוא למעשה אישר ביצוע התשלומים הפרטניים בהמשך. בייזום תשלומים מתקדם, המשלם מעניק לנותן השירות גישה לחשבונו, כך שכל הוראות תשלום שנותן השירות יכתוב את פרטיהן בעבורו יבוצעו על ידי הגוף הפיננסי מנהל חשבון התשלום, וזאת בלי שהמשלם יאשר אותן באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו באופן שוטף.

השקל הדיגיטלי כמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי: (Central Bank Digital Currency – CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו, שמטרתו לאפשר תשלום מידי וסופי בעלויות זניחות. המטבע יאפשר שימושים כמו ניהול התחשבנות מול המדינה: קבלת תשלומי קצבה ופנסיה, ותשלומי מיסים, אגרות וקנסות. המטבע יאפשר גם תשלומים בין פרטיים ועסקים. בנק ישראל, כמו גם בנקים מרכזיים רבים בעולם, בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי אך נראה כי הדרך להנפקת השקל הדיגיטלי עוד רחוקה.

3) השוק מתקדם לפתרון מקומי-בינלאומי חדש:

בניגוד למקובל בישראל, רוב אמצעי התשלום המקובלים בחו״ל אינם כוללים תכונות מובנות המאפשרות להשתמש בהם כמוצרי אשראי. אם אנו בוחנים את הרפורמות המתגבשות, נראה שלמעט השיק הדיגיטלי, מוצרי התשלום החדשים מתמקדים, בדומה למודל הבינלאומי, במהירות העברות הכספים ואינם כוללים פונקציות מובנות המאפשרת פעילות מימון החשובה כל כך לצרכנים ובתי עסק בישראל. דבר זה מעלה חשש להיעדר אימוץ המוצרים החדשים על ידי השוק הישראלי, לאור נחיתותם ביחס לאפשרויות המימון המובנות במוצרי תשלום קיימים הכוללים אפשרויות מימון.

כשבוחנים את ההיסטוריה של התפתחות שוק התשלומים הישראלי, נראה שמה שהשפיע על אימוץ מאסיבי של אמצעי תשלום כזה או אחר היה אפשרות המימון שהוא טמן בחובו. לאור זאת מומלץ שבתהליך התאמת המוצרים מחו"ל לשוק המקומי, כדאי לוודא שהמאפיינים הייחודיים של השוק הישראלי מקבלים מענה ומוצאים את דרכם גם לאמצעי התשלום החדשים. דבר זה עלול להוות גורם מרכזי המשפיע על החדירה של אותם אמצעי תשלום חדשים לשוק, ועל האימוץ שלהם על ידי הצרכן הישראלי.

בחודש יוני 2023, הושלמה הרפורמה של הקמת מסגרת פיקוח ייעודית על חברות תשלומים שמטרתה ליישר קו עם רף הסטנדרטים הנהוג בעולם בתחום זה. במסגרת זו, הושלמה החקיקה של חוק להסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים, התשפ"ג-2023, והרשות לניירות ערך מונתה כמפקח העיקרי על הפעילות של חברות התשלומים.

מוערך שהרפורמה תשנה את השוק מקצה לקצה ותאפשר משטר פיקוח מותאם לקידום שוק תשלומים תחרותי, משוכלל ומתקדם המבוסס על טכנולוגיה. שוק שיאפשר גיוון באמצעי ובפתרונות תשלום המותאמים לצרכי הלקוחות.

החוק הוא התשתית המשפטית לבניית מערך פיקוח שיתבצע על ידי הצוותים המקצועיים של הרשות לניירות ערך. החוק בנוי בצורה שבה הוא מקנה סמכויות רבות לקביעת תקנות שיקבעו את היישום בפועל והמשמעויות של הרפורמה.

מכיוון שתקנות אלה טרם פורסמו, במאמר זה נסקור את המשמעויות לגופים העוסקים בתחום התשלומים וצירי הזמן להיערכות ככל שהם ידועים היום.
בהתאם להנחיות החוק, מי שיידרש לרישיון כ-״חברת תשלומים״ הוא מי שעוסק באחד מ-״שירותי תשלום״ המפורטים להלן, אינו מפוקח היום ע״י בנק ישראל (למעט סולקים חדשים), ואינו פטור בחוק כשחקן תשתיתי:

(1) ניהול חשבון תשלום;
(2) הנפקה של אמצעי תשלום;
(3) סליקה של פעולת תשלום;
(4) שירות ייזום מתקדם;

מדובר בהגדרה רחבה מאוד וגופים רבים שפעילות התשלומים אינה בליבת עיסוקם עלולים להיכנס תחת ההגדרה ולהידרש לרישוי ופיקוח בתחום. החוק מקנה סמכויות ייעודיות לשר האוצר לקבוע תקנות פטור מרישוי לגופים שעוסקים בתחום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן.

יודגש, כי החוק חל על פעילות תשלומים במטבעות מסורתיים ואינו חל כלל על פעילות במטבעות וירטואליים.

מוערך שתקנות לגבי פטורים לפי היקפי פעילות יפורסמו בחודשים הקרובים. בכל מקרה, גם גופים שיוחרגו במסגרת הפטור הנ״ל יצטרכו ליידע את הרשות לניירות ערך על פעילותם מעת לעת.

חשוב להדגיש שכבר היום גופים רבים העוסקים בתחום התשלומים מפוקחים על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחסכון ומחזיקים ברישיונות נותני שירותים פיננסיים. גופים אלה העוסקים בפעילות תשלומים, צפויים לעבור לפיקוח של הרשות לניירות ערך.

במסגרת חלוקת תחומי הפיקוח בין הרגולטורים, ומכיוון שגופים רבים עוסקים גם במתן שירותים פיננסיים נוספים, כדוגמת מתן אשראי או המרת מטבע בנוסף לפעילות תשלומים, נקבע כי, רישיון חברת תשלומים כולל בתוכו גם את פעילות מתן שירותי כספומט, המרת מטבע אגב שירות תשלום, או מתן אשראי אגב פעולת תשלום במידה והאשראי ייפרע בתוך 12 חודשים ממועד מתן האשראי כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה.

חברות רבות שפעילותן מוגדרת כחברת תשלומים אשר ידרשו לרישיון מהרשות לניירות ערך מעניקות גם שירותי אשראי והמרת מטבע שאינם אגב פעילות תשלום, ולכן אלה אינם מכוסים בתחולת החוק. בהיעדר תקנות ייעודיות לנושא, גופים אלה ידרשו גם ברישיון מתן שירותי אשראי או נכס פיננסי לפי העניין, מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון ופעילותם תהיה מפוקחת על ידי שני רגולטורים פיננסיים במקביל.

החוק קובע הנחיות שונות וצירי זמן שונים להיערכות עבור סוגים שונים של גופים שפעילותם מחייבת רישוי בהתאם למפורט להלן:

• תאגיד העוסק במתן שירותי תשלום ואין בידו רישיון – גופים פעילים שטרם כניסת הרפורמה לתוקף עסקו בפעילות תשלומים ואינם מחזיקים ברישיון מתן שירותים פיננסיים או מתן שירותי אשראי מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון ופעילותם תוסדר לראשונה. גופים אלה ידרשו בהגשה ראשונית של בקשה לרשות ועם קבלת אישור להמשיך בעיסוקם יוכלו לעשות כך עד להשלמת תהליך רישוי מלא אל מול הרשות.
• בעלי רישיון מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון – בעלי רישיונות למתן שירותי אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי או רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון.
• בעלי רישיון סולק (לא יציבותי) – בעלי רישיון סולק מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אשר מחזיקים בפחות מ-20 אחוז מנתח שוק הסליקה.
• תאגיד זר שמחזיק ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה – תאגיד העוסק במתן שירות תשלום, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור. נכון להיום תאגידים המפוקחים בתחום שירותי תשלום באיחוד אירופי, בריטניה או ארה״ב נהנים מפטור מלא מרישוי בישראל עד ליוני 2024. בסמכות הרשות להעניק פטורים שונים בהליך רישוי לגופים אלה במידה והיא תשתכנע והפיקוח על החברה בחו״ל הינו מספק.

להלן פירוט המועדים להגשת בקשות רישוי לפי סוגי הגופים השונים העוסקים בשירותי תשלום כפי שנקבע בחוק:

על מנת לשמור על רצף פיקוחי עבור גופים קיימים, גופים שמפוקחים היום על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחסכון או הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ימשיכו להיות מפוקחים על ידי אלה עד להשלמת הליך הרישוי.

לעניין גופים חדשים שאינם פעילים היום ומעוניינים להתחיל בפעילות, מוערך שיפרסמו הנחיות לעניין מועד אחרון להגשת בקשת רישוי לרגולטור הנוכחי לרגולטור חדש.

טרם נקבע נוהל רישוי ייעודי, אך בהתאם להנחיות החוק הרשות תבחן האם יש למבקש הרישיון אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים. כמו גם תתבצע בחינה של תשתיות אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, והמשכיות עסקית. יבחנו גם האמצעים הכספיים של מבקש הרישיון, הימצאות הון עצמי וביטוח או בטוחות אחרות מתאימות וכן כשירות בעלי שליטה ונושאי משרה.

דרישות ההון העצמי יקבעו על ידי הרשות לניירות ערך בתקנות, כמו גם דרישות נוספות בתחום ביטוח יציבותי כגון דרישות ביטוח, ערבויות או בטוחות יקבעו על ידי הרשות לניירות ערך בתקנות.

העברת תשלומים באופן ישיר ומיידי בין חשבונות היא אמצעי תשלום שהולך ותופס תאוצה בעולם. בישראל טרם הוקמה תשתית להעברת תשלומים מיידיים ללא כרטיס אשראי, אך כעת הרגולטורים הפיננסיים פועלים על מנת להדביק את הפער. איך צפוי להתפתח שוק התשלומים?

לשלם לוועד של הכיתה או להעביר כסף עבור חלקכם בבילוי משותף – מי שמשתמש באחת מאפליקציות התשלומים הנפוצות, ביט או פייבוקס, יכול בטעות לחשוב שהוא מעביר כסף מחשבונו לחשבון המקבל בלחיצה אחת. אבל זה לא כך, מאחורי הלחיצה הפשוטה עומד מנגנון שבו ההעברה בפועל נעשית באמצעות כרטיסי האשראי, ולמעשה היא התחייבות לתשלום שנסלקת, ולא העברה ישירה בין חשבונות.
בעולם, מזה שנים ארוכות שאמצעי תשלום מיידיים מחשבון לחשבון (Account to account) הפכו להיות לדומיננטיים. מדובר בפתרונות מגוונים הנקראים Fast Payments שמטרתם לאפשר למשלם לבצע תשלומים בזמינות מיידית מסביב לשעון בכל שעה ובכל יום. אמצעי תשלום אלה מתחרים באופן טבעי באמצעי תשלום הקלאסיים של כרטיסי אשראי, אך גם חברות התשלומים הגלובליות דוגמת Visa ו-Matercard עמלות מזה תקופה ארוכה על פתרונות תשלום מחשבון לחשבון משלהם. בישראל, שוק זה מצוי בחיתוליו. חשוב להדגיש: החקיקה בתחום בישראל, שהחלה להתגבש, והרגולציה שעוטפת אותה, נמצאות בשלבים ראשוניים בלבד, אך כבר כעת כדאי לצלול לעומק ולנסות להבין: לאן פניו של שוק התשלומים הישראלי?

השינוי: שירות ייזום התשלומים מגיע לישראל
כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה, הרגולטורים הפיננסיים מקדמים רפורמה רחבה שתאפשר ביצוע ייזום תשלומים באמצעות שני מנגנונים "שירות ייזום תשלומים בסיסי" ו-"שירות ייזום תשלומים מתקדם".
שירות ייזום תשלומים בסיסי: במסגרתו נותן השירות כותב את פרטי הוראת התשלום והמשלם מזדהה ומאשר את פרטי ההוראה ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו. בשירות ייזום בסיסי המשלם נדרש לאשר את הוראת התשלום (או את בקשת הרשאת החיוב או ביטולה), ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו ולאחר שהזדהה לפניו. בכך, מתקיים מנגנון המיועד לוודא את זהות המשלם ואת הסכמתו לביצוע ההוראה המבוקשת על ידי מנהל חשבון התשלום שלו.
שירות ייזום תשלומים מתקדם: מאפשר ללקוח ליזום העברת תשלום מחשבון התשלום שלו לחשבון תשלום אחר של יחיד או בית עסק, באופן יעיל, פשוט ונוח. במסגרת שירות ייזום מתקדם, המשלם נותן לנותן השירות גישה לחשבונו, כך שכל הוראות תשלום שנותן השירות יכתוב את פרטיהן בעבורו יבוצעו. ההזדהות ומתן ההסכמה לפרטי ההוראה או הבקשה ייעשו מול נותן השירות. למעשה, מדובר בהסדרת מנגנון שמאפשר לצד שלישי שאינו בעלי החשבון לפעול בחשבון הלקוח, כמו למשל מיופה כוח בחשבון או אפוטרופוס שמונה בחשבון. בשירות ייזום מתקדם הגישה לחשבון התשלום של המשלם ניתנת באמצעות יצירת הרשאת גישה לטובת נותן השירות על ידי המשלם אצל מנהל חשבון התשלום של המשלם. בשונה מיוזם בסיסי, יוזם מתקדם נושא באחריות רבה יותר שכן הוא מעמיד לטובת המשלם אמצעי תשלום (עם הרשאת חיוב חשבון דומה לזו של כרטיס אשראי) שבאמצעותו הוא מתחייב להעביר את פרטי הוראת התשלום למנהל חשבון התשלום של המשלם, בלא צורך באישור מחודש ישירות על ידי המשלם מול מנהל חשבון התשלום שלו.
חשוב להדגיש כי נותני שירותי יזום תשלומים אינם בהכרח "נוגעים בכסף״, אלא אחראים לביצוע הוראת התשלום בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח כך שהכסף יעבור מחשבון הלקוח ישירות לחשבון היעד. בפועל, ייתכנו נותני שירותים ש"נוגעים בכסף", כמו מאגדים, אשר ירכזו הוראות תשלומים ממספר מקורות בחשבון המאגד, ומשם הוא יפוזר.

התשתית: הסדרת העיסוק
שני השירותים הללו מוסדרים בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 והוא הבסיס להתפתחות מנגנון ייזום תשלומים. החוק מייצר את התשתית המשפטית והרגולטורית ואת רף הסטנדרטים לקיום מערכת אימון בין המשתתפים השונים בשוק התשלומים ובכך לאפשר לגופים פיננסיים שונים להציע מגוון שירותים שיתבססו על התשתית המוקמת באמצעות החוק. אמון שבלעדיו לא ניתן לקיים העברת תשלומים בין מספר שחקנים. בנוסף, מטרתו של החוק היא בין היתר לאפשר שירות ייזום מתקדם באופן שישפר את חוויית הלקוח, ייעל את הליך העברת הוראות התשלום ויקדם את התחרות בשוק אמצעי התשלום בישראל.

שירותים אלו צפויים להפוך את העברת כספים לפשוטה, נוחה וזולה יותר. מטרת החוק היא ששירותי ייזום התשלום לא רק שיהפכו את כתיבתן של הוראות תשלום לקלות בעבור הלקוחות, אלא גם ייצרו חלופה אמיתית לאמצעי התשלום הקיימים המצויים בשימוש נפוץ בשוק, כדוגמת כרטיסי חיוב וצ׳קים, ובכך יסייעו בגיוון אמצעי התשלום ובקידום התחרות בתחום זה בישראל, בין אנשים פרטיים ובין בתי עסק.

מה צפוי בהמשך?
אנחנו נמצאים בשלב מוקדם של הרפורמה, ועדיין קשה להבין כיצד יראה השוק בהמשך, אך ניתן להעריך כי שירות ייזום תשלומים בסיסי יתאים לגופים המעניקים שירותים לעסקים (בכובעם כמוכרים) כגון מאגדים או דפי תשלום וישמשו כאמצעי תשלום במעמד ביצוע הפעולה. ושירות ייזום מתקדם ישמש עסקים כמו אמצעי תשלום או ארנקים אלקטרוניים.

התשתית הפיזית לביצוע שירותי ייזום התשלומים: בשלב מוקדם זה חשוב להבטיח כי המנגנון הטכנולוגי המאובטח שדרכו מיושמת חובת הגישה של מנהלי חשבון תשלום שונים ליוזמי תשלום יהיה אחיד, על מנת למנוע מצב שבו כל מנהל חשבון תשלום למשלם יוצר בעצמו ממשק טכנולוגי ייחודי להעברת הוראות תשלום, באופן אשר יקשה על יוזמי תשלום לכתוב או להעביר הוראות תשלום למנהלי חשבון תשלום שונים.

לצורך סטנדרטיזציה של תקשורת בין השחקנים השונים בפעילות ייזום תשלומים, מוקם על ידי בנק ישראל, באמצעות מערכת בנקאות פתוחה, ממשק למתן הוראות תשלום שדרכו תינתן הגישה ליוזם תשלום לכתוב את הפרטים הנדרשים בחשבון התשלום של המשלם. מערכת זו תאפשר את הממשק תקשורת בין מנהלי חשבון התשלום ויוזמי התשלומים, ומנהלי חשבון התשלומים יהיו מחויבים להעמיד את התשתית הטכנולוגית לטובת חיבור של יוזמי תשלומים. יודגש, כי על אף העובדה שמנהלי חשבון התשלום יהיו מחויבים לספק ליוזמי התשלומים את היכולת חיבור בהתבסס על תקן זה, באפשרות נותני התשלום ליוזמי התשלום ליצור ביניהם הסדרים אחרים לפעילות.

התשתית המשפטית לביצוע שירותי ייזום התשלומים: זו צפויה להיכנס לתוקף בהדרגה, לגבי ייזום בסיסי, כבר היום מי שמחזיק ברישיון מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון לשאי לפנות אליה לצורך קבלת רישיון, ומי שלא, רשאי לפנות לרשות לניירות ערך ולקבל אישור לפעול במסגרת רישיון נותן שירותי מידע. רישוי של גופים שיעסקו בייזום מתקדם צפוי להתחיל על ידי הרשות לניירות ערך החל מיוני 2024. חובת מתן גישה לחשבון התשלום למשלם, שתחייב את הגופים הפיננסיים שמנהלים את חשבונות הלקוח לספק תשתית לביצוע פעילות ייזום תשלומים מחשבונם ותאפשר את הפוטנציאל המלא של הרפורמה, תכנס לתוקף בהדרגה תוך 12 עד 36 חודשים. קשה להאמין שיהיה שינוי משמעותי בשוק טרם כניסה לתוקף של חובה זו, ובהתבסס על זמן ההערכות הארוך של גופים פיננסיים גדולים באירופה.

אז מה כדאי לדעת על השינוי כבר כעת?
בשלב זה השחקים ה-״טבעיים״ ביותר לספק שירותי ייזום תשלומים הם חברות Fintech וגופים פיננסיים שעוסקים בפעילות תשלומים ומספקים פתרונות תשלום ליחידים ועסקים כגון מאגדים, חברות העברות כספים וארנקים אלקטרוניים. כבר בשלב זה באפשרותם להיערך ולעמוד בדרישות לקבלת רישוי מתאים מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון באמצעות ״הוראות לנותני שירות מידע פיננסי ונותני שירות יזום תשלומים״, אשר רלוונטיות לגופים ש"נוגעים בכסף".

גופים שאינם ״נוגעים בכסף״ יכולים לפנות לקבלת רישיון ״מתן שירותי מידע״ מרשות ניירות ערך, רישיון זה מאפשר גם ביצוע פעילות ייזום תשלומים, כאמור ללא "מגע בכסף". מועמדים טבעיים לספק שירות זה הם גופים שמספקים כבר היום שירותים פיננסיים לבתי עסק רבים כגון זכיינים של ש.ב.א (חברות קופות ודפי תשלום) וחברות המעניקות חיבור למערכת תשלום חשבונות.

פעולות נוספות שניתן לעשות זה חיזוק ההערכות בתחום אבטחת מידע, סייבר והמשכיות עסקית בהתאם לתקנים המפורסמים במסגרת רישוי בנקאות פתוחה על ידי רשות לניירות ערך. כמו גם, הערכות טכנולוגית ליישום פרוטוקולים של ייזום תשלומים בבנקאות פתוחה בהתאם לתקן של קבוצת ברלין כפי שהוא מפורסם בין היתר על ידי בנק ישראל.

חשוב להדגיש, שבנק ישראל מקדם רפורמה נוספת שתאפשר ביצוע תשלומי Fast Payments על גבי תשתית של מערכת המס״ב. ניתן להניח שאיכות התשתיות הטכנולוגית, והמשפטיות כמו גם עלויות הפעלה יהיו אלה שיקבעו איזו תשתית תאומץ על ידי השחקנים השונים בצורה רחברה ואילו שירותים היא תשמש.

לסיכום: יצאנו לדרך
נראה שתהליך הטמעת פעילות Fast Payments בישראל נמצא בראשיתו, אך נראה שבשלב זה יש קונצנזוס בין הרגולטורים השונים לבין השחקנים בשוק לגבי הנחיצות שלו לצורך קידום החדשנות בשוק התשלומים הישראלי.

שינויי מקרו כלכלי לצד סיכוני תדמית ומוניטין: השחקנים בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל, שפרחו על רקע האינפלציה הנמוכה והריבית האפסית, צריכים להתרגל למציאות חדשה ומאתגרת. מצב זה מחייב אותם לבחינה זהירה של הפעילות. איך עושים זאת נכון?

שוק האשראי החוץ בנקאי עומד בפני מציאות חדשה: תנאי המקרו-כלכלה בהם הוא פעל בעשור האחרון משתנים מקצה לקצה. ההתפרצות האינפלציוניים והעלאת הריבית שבה בעקבותיה מורגשות היטב אצל נוטלי האשראי שמתקשים יותר ויותר לעמוד בהחזרים התופחים, וכפועל יוצא הם משפיעים גם על כל נותני שירותי האשראי השונים. בישראל, שוק האשראי החוץ בנקאי הוא שוק צעיר שנולד על רקע הידוק הרגולציה בתחום.

עיקר השחקנים בו צברו ניסיון רק בתנאי מקרו "משוחררים" השוררים מאז המשבר של 2008: אינפלציה וריבית אפסית. כלומר כסף מאוד זול. בניכוי אירועי מגפת הקורונה, בהם המדינה נחלצה לעזרת השוק הפרטי, רוב נותני שירותי אשראי לא חוו משבר כלכלי משמעותי או מיתון בשנות פעילותם. מתוך מעל ל-150 בעלי רישיון מתן שירותי אשראי מורחב הקיימים בישראל, אולי עשרה גופים הם בעלי ותק של יותר מ- 14 שנה, שפעלו לפני תקופת משבר הסאב-פריים העולמי.

לצד שינויי המקרו-כלכלה הדרמטיים, שוק האשראי החוץ בנקאי הישראלי חווה גם משבר מוניטין ומשבר אמון חמורים. אירועי מעילה בחברות גיבוי, איתן ויונט קרדיט פוגעים בתדמית הגופים הפועלים בתחום ומקשים על נגישות למקורות הון זולים החיוניים, לפעילות הענף, ובכך מקטינים את המרווח של הגופים בין עלות המקורות לאשראי ופוגעים ברווחיות מהפעילות העסקית. אירועים אלה הסבו את תשומת לב הרגולטורים לסיכונים המובנים בפעילות, והם החלו לבצע צעדי בקרה שמטרתם להתמודד עם הסיכונים הגלומים בפעילות, ולהדק עוד יותר את הפיקוח על שחקנים הפעילים בתחום, בדגש על חברות ציבוריות.

קשה להסתיר מניפולציות

אנו עומדים בפני תקופת מקרו-כלכלית מאתגרת, והלחצים שעמם מתמודדים הגופים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי יתגברו על רקע עליית הריבית וההאטה הצפויה. יותר לקוחות ממונפים או כאלה שמצבם העסקי אינו מיטבי, יכנסו לקשיים ויתחילו לפגר בתשלומים, והיקף החובות במצוקה יגדל. אחת מהתופעות שקיימות בתקופות מאתגרות היא שקשה יותר להסתיר מניפולציות עקב לחצים כלכליים חיצוניים. כך, הונאות שפעלו ללא הפרעה בתקופות שלוות והצליחו להתגלגל בזכות הכסף הזול, מתגלות ומשאירות אדמה חרוכה ושובל נזקים כלכליים ותדמיתיים.

דוגמאות מוכרות הן הונאת הפונזי הגדולה בעולם של מיידוף (Madoff) שהתגלתה מספר חודשים אחרי משבר 2008, וההונאות של אנרון (Enron) ושל וורלדקום (WorldCom) שהתגלו על רקע התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה-2000. דוגמאות מהתקופה האחרונה אפשר למצוא בשפע בשוק הקריפטו, אשר הינו מראה על סטרואידים של השוק הפיננסי המסורתי. הקריסות והמניפולציות הכוללות את קריסת בורסת FTX שהייתה בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם, לצד דוגמה מקומית: קריסת בנק הקריפטו הישראלי-אמרקאי צלסיוס (Celsius), שהשאירה המון לקוחות עם חור ענק בכיס. חשדות ההונאה לגבי המקרים הללו מתבררים בימים אלו בבתי המשפט, והתמונה נראית עגומה ביותר.

איך נערכים נכון?

אז מה מצופה מגופים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי לעשות נוכח העלייה ברמת הסיכון העסקי לצד סיכוני התדמית והמוניטין של השוק?

1. 1. ביצוע הערכת סיכון לקוחות: לעתים קרובות הלקוחות הטובים ביותר עם הרווחיות הגבוהה ביותר הם המסוכנים ביותר. אם משהו נראה טוב מדי בשביל שיהיה, אמיתי קיים סיכוי סביר שהוא לא אמיתי ומסתיר בתוכו סיכונים. במיוחד אם יש גוף שתוצאותיו חריגות מאוד ביחס לתוצאות גופים אחרים הפועלים בענף שלו. חשוב לשאול שאלות ריאליסטיות ולבחון באופן מפוכח את התכנות המודל הכלכלי של הלקוח ולהבין את יכולת ההחזר האמיתית שלו. אורות אדומים נוספים יכולים להיות מעורבות של צדדים שלישיים בחשבון הלקוח, כגון כגון החזרים ממקורות לא ברורים או בטוחות שנמצאות בשליטת צדדים שלישיים.
   2. פיזור סיכונים וגיוון תיק האשראי: ריכוזיות היא האויב הגדול ביותר של כל גוף פיננסי, והסיכון מתעצם כפליים כשמדובר בריכוזיות בגופים שעיסוקם במתן אשראי. בתקופה זו מומלץ לבחון לעומק את החשיפה לכל לקוח או לקבוצת לווים, לבחון קשרים בין לווים שונים ואפשרויות הדבקה, וכן לשים לב לריכוזיות מתן אשראי לענף פעילות מסוים. מומלץ להגביר פיזור בכל פרמטר אפשרי לרבות במוצרים, סוגי פעילות, סוגי לקוחות, מח״מ, ענפי משק וכו.
   3. ביצוע הידוק בטחונות: הערכה מחודשת של איכות הביטחונות ופניה ללקוח לצורך שיפור בטחונות או עדכון קובבננטים או מדדים פיננסיים נדרשת בכדי שאלו יישקפו את הסיכונים האמיתיים במציאות המסחרית החדשה.
   4. בחינת כשלים מערכתיים או ענפיים: ביצוע הערכה לגבי ענפי משק בעלי פגיעות מוגברת לשינוי מקרו והפחתת חשיפה לענפים אלה. לדוגמא: בתקופת מגפת הקורונה היה נכון לבצע בחינה של החשיפה לענפי תרבות, תיירות, תעופה, תחבורה וכו',
   5. הורדת חשיפה למינוף: עלייה בעלויות האשראי פוגעת במיוחד בגופים ממונפים במינוף אגריסיבי מאוד. בתקופה זו כדאי לבחון אילו לקוחות צורכים אשראי בהיקפים גבוהים ביחס לנכסיהם, זאת בדגש על נטילת אשראי בהיקפים גדולים אצל מספר רב של נותני אשראי חוץ בנקאים.
   6. שיתופי פעילות לחלוקת סיכונים: המלווים יכולים לחלוק את הסיכון לכשל אשראי על ידי שיתוף פעולה עם מלווים אחרים, או באמצעות איגו"ח תיקי אשראי.

זמן להיערך לעתיד

בנוסף, לנותני שירותי אשראי חוץ בנקאי ישנם מגוון כלים המאפשרים ביצוע התאמות למציאות המסחרית החדשה, וזו מחייבת התארגנות מחודשת ותגובה מהירה לאור הסיכונים המתרבים. כלים נפוצים להתמודדות עם שינוי מקרו בתחום האשראי הם עריכת תרחישי קיצון, הגדלת הפרשות לקריות הון, נקיטת צעדים לשיפור בזמינות מידע אודות לווים וכו'.

המצב החדש מייצר גם הזדמנויות חדשות של גופים הפונים לשוק האשראי החוץ בנקאי, שבעבר התבססו על אשראי בנקאי בלבד, אך בשל השינויים בשוק מבצעים התאמות במדיניות גיוס החוב שלהם. כך או כך, נראה שאנחנו בתחילתה של מציאות חדשה בשוק האשראי החוץ בנקאי, המביאה איתה אתגרים והזדמנויות לתחום – ויש להיערך אליה, בזהירות, בתשומת לב, ובאחריות רבה.

הרבה לקוחות וחברים שואלים אותנו בימים האחרונים אם חזרנו בזמן ל-2008, והאם קריסת הבנקים ואפקט הדומינו יחזרו על עצמם והאם גם הפעם המערכת הבנקאית בישראל תהיה אי של יציבות.

השאלה, שנשמעת בהתחלה קצת מוזרה, נראית הגיונית אם קוראים על מה שעובר על הבנקים האמריקאים בימים האחרונים וספציפית הקריסה שלValley Bank (Silicon) SVB שהתמחה בתחום ההיי טק, והסגירה/קריסה של Signature bank שהתמחה בתחום הקריפטו, אחרי הערות הרגולטור על כך שהוא מייצר סיכון למערכת הפיננסית.

יש הרבה שאלות שעולות בנושא בימים האחרונים, "האם התחומים שבהם עסקו הבנקים הם הסיבה לקריסה", ו"האם ניהול האירוע הוא שיצא את אובדן האמון של הלקוחות שזירז את קריסת הבנק", אבל שאלה שלא הרבה שואלים, ושלתשובה שלה יש משמעות מהותית ליציבות של כל בנק היא "איפה היה ניהול הסיכונים של הבנק?".

בישראל בנק ישראל, ויחידת הפיקוח על הבנקים שתחתיו שבימים טובים שוכחים מהם, ובימים פחות טובים מאשימים אותם בכך שהם מונעים תחרות במערכת הבנקאית, הם הרגולטורים שתפקידם להגן על כספי המפקידים ולשמור על יציבות המערכת הבנקאית שתוכל לעמוד בפני משברים שלבטח יגיעו.

במסגרת זו בנק ישראל הורה לבנקים השונים לייצר מערכת שלמה של ניהול סיכונים, לרבות בחינה תקופתית ועדכון של הסיכונים בהתאם להתפתחויות מקומיות וגלובליות, וכן שימוש במבחני קיצון לבחינה של השפעות של תרחישים קיצוניים על הבנקים. מבחני הקיצון הם אחד מהכלים האפקטיביים והמשמעותיים ביותר בארסנל הבנקים, והומלצו גם על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בעקבות המשבר של שנת 2008. תפקידם של מבחני הקיצון הוא לבדוק את התמודדות הבנק עם מצבי קיצון שלוקחים בחשבון את המאפיינים הייחודיים של הבנק. כך לדוגמה, בנק שעיקר פעילותו מסתמכת על מגזר ההייטק, צריך לבצע מבחני קיצון במקרים של פגיעה במגזר ההייטק, ולייצר תוכנית פעולה למקרה של התממשות מקרה קיצון כאמור.

בישראל אין בנק שמוחרג מהדרישות הרגולטוריות לניהול סיכונים, ולכל היותר, תאגידים בנקאיים חדשים או בשלבי הקמה מקבלים הקלות מסוימות, אולם עדיין נדרשים לתהליך ניהול סיכונים סדור. ומסתבר כנראה שרגולציה וניהול סיכונים אחראי מביא ליציבות הבנקים דבר שלא תמיד מתקבל בהבנה על ידי הלקוח.

בארה"ב המצב הוא טיפה שונה. בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008, חוקק Wall Street Reform and Consumer Protection Act, המכונה גם Dodd-Frank Act, ב-2010, שערך שינוי משמעותי בתהליך הפיקוח על הבנקים הגדולים והקטנים בארה"ב, וקבע שהבנקים יצטרכו, בין היתר, לבצע תהליך סדור של ניהול סיכונים ושימוש במבחני קיצון. החוק חל על כל בנק ששוויו הנכסים שמנוהלים בו עולה על 50 מיליארד דולר. החוק יצר מערכת של ניהול סיכונים מפוקחת על ידי הרגולטור, וכתוצאה מכך עלו הרבה טענות שהחוק פוגע בין היתר בבנקים הקטנים כי הוא מטיל עליהם דרישות ניהול סיכונים משמעותיות, שדורשות מהם הוצאה כספית משמעותית. הטענות התפתחו ללחץ ל"דה-רגולציה" של הבנקים הקטנים (שכאמור, מנהלים נכסים בשווי 50 מיליארד דולר), ובהמשך הובילו לתיקון החוק ב-2018 ע"י דונלד טראמפ שהעלה את רף ההחלה של החוק מ-50 מיליארד דולר ל-250 מיליארד דולר.

אגב, במספרים, SVB ניהלו נכסים בשווי 46 מיליארד דולר בתחילת 2017. בתחילת 2023 הם כבר ניהלו נכסים בשווי 211 מיליארד דולר. Signature bank ניהלו נכסים ב-43 מיליארד בסוף 2017, וב-114 מיליארד בתחילת 2023.

יש הרבה משמעויות שאפשר לקחת מהמספרים האלה, וקשה לתת תחזיות כשמדובר באירוע מתגלגל, אבל צריך לשים לב טוב לשאלה איפה היה הרגולטור. בישראל הוא שם מההתחלה, בארה"ב הוא הגיע כשהתחילו הבעיות.

ובינתיים חברות ההי טק פונות לפתיחת חשבונות בבנקים בארץ ובחו"ל על מנת להעביר את הכספים. מומלץ שכל חברה תחזיק חשבונות נוספים למקרים מן הסוג הזה. מומלץ בבנקים שאין ביטוח פיקדונות, הכספים הפנויים בחשבון יוחזקו בניירות ערך, אג"חים השיכים ללקוחות. ההערכה הינה ש SVB יירכש על ידי בנק אחר שיועברו אליו התחייבויות הלקוחות (תיק ההלוואות) לאלו שחושבים שלא ידרשו להחזיר הלוואות שקבלו.

יותר ויותר גופים נכללים במשטר הסנקציות של OFAC וההגבלות מתחילות להיות רלוונטיות גם לגופים הפועלים בישראל. מה צריך לדעת ואיך כדאי להתכונן נכון, על מנת לעמוד בכל ההנחיות?

הרגולטור החזק והמשפיע ביותר בעולם הוא OFAC – זרוע הסנקציות האימתנית של משרד האוצר האמריקאי. בפרמטרים כמו גובה הקנסות המוטלים על מפרי ההנחיות וצעדי האכיפה הננקטים נגדם, OFAC מוביל בפער ניכר מיתר הרגולטורים העולמיים. בנוסף, סמכויותיו משתרעות מעבר להטלת סנקציות והוא יכול להוסיף גוף שלא מציית להנחיותיו ל"רשימת המוכרזים" ובכך בצורה אפקטיבית לנתקו מהמערכת הפיננסית העולמית. אם בעבר OFAC היה רגולטור שרלוונטי בעיקר לגופים הפועלים בארה"ב, בשנה האחרונה הוא הפך לרגולטור רלוונטי לכל פעיל בזירה הפיננסית הישראלית: חשוב להכיר אותו ולוודא שעומדים בהוראותיו. כך תעשו זאת נכון:

הסנקציות: כחלק מהמלחמה בהון השחור ובמימון טרור

מרבית מדינות העולם מפעילות משטרי סנקציות, כאלו ואחרים, כנגד מדינות אחרות או כנגד ארגונים המוגדרים ארגוני טרור. התוכניות מגוונת וכוללות סנקציות, בהן סנקציות כלכליות, נגד מדינות כמו איראן, רוסיה, צפון קוריאה וונצואלה בשל מעשי איבה נגד מדינות אחרות או בשל הפרות של זכויות אדם. סנקציות מוטלות גם נגד ארגונים כגון אלקעידה, דאע"ש, הטליבאן, חיזבאללה וחמאס – המהוות חלק מהמלחמה הרחבה בטרור. סנקציות לעיתים מוטלות גם נגד יחדים, קבוצות וארגוני פשיעה ספציפיים, והן חלק מהמאמץ העולמי להילחם בסחר בסמים, סחר בבני אדם ובפשעי סייבר.

אז מי הוא אותו הרגולטור האפקטיבי OFAC? זוהי זרוע האכיפה של משרד האוצר האמריקאי, והיא מנהלת ואוכפת סנקציות כלכליות ומסחריות התומכות ביעדי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ממשלת ארה"ב. כמעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, ארה"ב היא מובילה עולמית באכיפת תוכניות הסנקציות כיוון שבכוחה להטיל עונשים משמעותיים על גופים שאינם מיישמים את דרישותיה.

יישום סנקציות מחייב לחסום כל פעילות המערבת מדינות, אזורים וטריטוריות תחת משטרי סנקציות וזיהוי לקוחות המנסים להסתיר או להסוות את פעילותם, על מנת להימנע מהגבלות המוטלות על פעילות במדינות ומשטרים אלו. בנוסף, גופים פיננסיים נדרשים לסרוק את שמות לקוחותיהם כנגד רשימות סנקציות ומוכרזי טרור שפורסמו על ידי הרגולטורים השונים כדי להבטיח שלא ניתנים שירותים לגופים מוכרזים שנמצאים תחת משטר הסנקציות.

על מי חלות הנחיות OFAC?

OFAC היא גוף אמריקאי ובצורה הטבעית הנחיות הארגון חלות כל על הישויות אמריקאיות: US Person. מיהם אותם US Person? מדובר בהגדרה רחבה ביותר, והיא כוללת גם, אך לא רק, אזרחי ארה"ב, תושבי קבע, ישות המאורגנת על פי החוק האמריקאי (כולל תאגידים, שותפויות וחברות בערבון מוגבל), או כל מי שנמצא פיזית בארה"ב. חברה שאינה ממוקמת בארה״ב עדיין עלולה להיחשב כ-US Person על ידי OFAC במקרה והיא נמצאת בבעלות או בשליטתה של אדם אמריקאי או תאגיד אמריקאי או שיש להם השפעה מהותית עליה, למשל בשל שליטה, בעלות באחוז ניכר על המניות, ייצוג בדירקטוריון, ועוד. הפרשנות, מרחיבה מאוד.

מטבע הדברים, הבנקים האמריקאים הם הראשונים שעליהם חלות ההנחיות, יחד עם זאת לאור הדומיננטיות של בנקים אמריקאים בתעבורת הכסף העולמית, גופים פיננסיים שנותנים שירותים פיננסיים למי שמוטלות עליו סנקציות, מסכנים את יחסיהם עם הבנקים האמריקאים, הופכים אותם למורכבים ביותר ועשויים למצוא את עצמם מנותקים ממערכת הפיננסית העולמית.

אף שאין דרישה החוקית מפורשת, רגולטורים שונים מזהירים את הגופים הפועלים בישראל מביצוע פעילות באזורים תחת סנקציות או מביצוע עסקאות עם גופים מוכרזים, וכדי לשמור על הבנקים המקומיים, בנק ישראל אף מחייב את הבנקים ליישם את הנחיות הסנקציות האמריקאיות והאירופאיות, והבנקים בתורם משרשרים חובה זו ללקוחותיהם כתנאי לניהול חשבון או ביצוע התחשבנות בינלאומית.

נקודת שינוי משמעותית: המלחמה באוקראינה מגיעה לישראל

המלחמה המשתוללת באירופה בין רוסיה לאוקראינה מביאה לשינויים תפיסתיים עמוקים בכל הנוגע למשטר הסנקציות, והובילו תוכניות הסנקציות הגדולות בהיסטוריה שמטילות ארה״ב והאיחוד האירופי על רוסיה ועל גורמים הקשורים למשטר הרוסי. על אף שהמלחמה נמשכת כבר תקופה ארוכה, עד כה נמנע OFAC להטיל סנקציות ישירות על ישראלים או על חברות שהתאגדו בישראל. מצב זה השתנה בתקופה האחרונה וכמות הישראלים המוכרזים על ידי משרד האוצר האמריקאי הולכת וגדלה במהירות כנתונים תחת משטר הסנקציות.

גופים פיננסיים ישראלים שהעריכו שלאור מיעוט פעילות בינלאומית או העובדה שהשירות מבוסס על פעילות של ישראלים ולכן ה-״כאב ראש״ ביישום משטרי הסנקציות כמעט ואינו חל עליהם, נדרשים להעריך מחדש את רמת המוכנות שלהם ליישום ההנחיות, לרבות ווידוא של קיום חסימות גיאוגרפיות נדרשות במערכות ותשתיות טכנולוגיות אפקטיביות שמצליחות לזהות התאמות לרשימת מוכרזים באיכות, בתדירות ובסבירות גבוהה.

בנוסף נדרש להיות ערים לדרישה ייחודית של OFAC הנקראת ״חוק 50 אחוז״ הקובעת שישות משפטית (תאגיד) תחשב כמוכרזת במידה וישות מוכרזת (יחיד או תאגיד) מחזיקה במישרין או בעקיפין, ב-50 אחוזים או יותר במניות של ישות לא מוכרזת, אפילו אם החברה לא הוכרזה במפורש.

כמו כן, מומלץ גם לבדוק האם מי מבעלי מניות, דירקטורים או מנהלים בחברה מחזיק באזרחות אמריקאית, כך גם בשרשור ביחס למשקיעים או תאגידים שולטים. במידה יש להם אזרחות כזאת, מומלץ לקבל חוות דעת משפטית האם החברה נחשבת כ-US Person וחלות עליה כל הדרישות או לחלופין ליישם את ההנחיות כאילו שהיא US Person. לאור מורכבות המבחנים, האפשרות השנייה עלולה להיות יותר מתאימה לגופים פיננסיים קטנים.

נסכם כי נראה שבעתיד הנראה לעין, המצב הגיאופוליטי הולך לספק אתגרים שונים לגופים פיננסיים, על כן, חשוב להיות ערים לסיכונים הרלוונטיים ולהכין תשתיות תומכות להתמודדות עם סיכונים אלה.