חוזר חדש מאפשר לנותני שירותי אשראי, למערכות לתיווך באשראי, ובקרוב גם לכל נותני השירותים הפיננסיים, לעמוד בדרישות הלבנת ההון במלואן מבלי לפגוש את הלקוח. איך עושים זאת נכון, צעד אחר צעד.

מזה שנים רבות חברות Fintech ונותני שירותים פיננסיים הפועלים בישראל מצפים לאפשרות להתקשר עם לקוחות באופן מקוון. זיהוי דיגיטלי של לקוחות, הינו תנאי מפתח לחברות הפועלות באמצעות האינטרנט ואפליקציות ייעודיות הנעדרות ממערך סניפים הקיים בבנקים ונמצא בליבת המודל העסקי של נותני  שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים. עד כה, בהעדר הסדרה מתאימה בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, אפשרות זו הייתה חסומה בפני הגופים הפיננסיים, וזאת בניגוד לגופים הפועלים באירופה ובארה״ב, בהן זיהוי דיגיטלי הינו פרקטיקה מוכרת. גופים הפועלים בישראל נדרשו לזהות את לקוחותיהם באמצעות מפגש ״פנים אל פנים״ והחתמת הלקוח על מסמכי מקור.

המהפכה המיוחלת מגיעה באמצעות חקיקת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"א-2021 (צו אה״ה), שהוא למעשה עדכון של צו איסור הלבנת הון שחל על נותני שירותי אשראי, וכן פרסום חוזר בנושא התקשרות מרחוק עם מקבל שירות באופן מקוון על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחסכון (הרשות).

 הצו צפוי להיכנס לתוקף רק ב-14 לנובמבר 2021 וחוזר זיהוי מרחוק חל בינתיים על נותני שירותי אשראי ומפעילי מערכות לתיווך באשראי בלבד. על רקע עדכון הצו כך שיחול גם על נותני שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון צפויה לפרסם עדכון לחוזר, כך שיאפשר לגופים אלו גם כן זיהוי מקוון של הלקוחות. בנוסף, הצו מאפשר לנותני שירותים פיננסיים המעוניינים בכך, להחיל על עצמם את תחולתו באופן מידי, תוך יידוע של הרשות בנושא.

 בהתאם להנחיות בצו אה״ה, כל לקוח שביצע פעילות מצטברת של 50,000 ש"ח ומעלה בחצי שנה, מחוייב בזיהוי ״פנים אל פנים״ וחתימת מקור על מסמכים  (המחייבים מפגש עם הלקוח), או לחילופין שימוש בחלופה של זיהוי מקוון.

פטור ייעודי מזיהוי ״פנים אל פנים״ ניתן בפעילות מערכת סגורה או סגורה למחצה.

במערכת סגורה הכספים מועברים לחשבון המקור של הלקוח ומוחזרים מחשבון זה בלבד: הכספים מועברים לחשבון בנק מקור של הלקוח ומוחזרים באמצעות כרטיס אשראי המקושר לחשבון המקור. במסגרת השירות נדרש לוודא את פרטי החשבונות ואמצעי התשלום כדי לבדוק שהפעילות עומדת בתנאי הפטור. הפטור מתאים לתחומי פעילות מסוימים, כגון מתן הלוואות שמוחזרות מחשבון לקוח או מתן שירות המרת מטבע, כאשר הכסף מתקבל ומשולם אל/מ אותו חשבון בנק.

אז את מי מותר לזהות באופן מקוון? – יחידים ישראלים, הפועלים עבור עצמם (אינם פועלים עבור אחר -״נהנה״) ותאגידים ישראלים. בשלב זה החוזר אינו מאפשר זיהוי של תושבי חוץ, עובדים זרים או כל סוג של יחיד הפועל עבור צד ג׳. אנו מלאי תקווה, כי בקרוב יתאפשר זיהוי גם עבור לקוחות תושבי חוץ, שכן בהעדר אפשרות זו נותני שירותים פיננסיים מישראל מתקשים לפעול באופן גלובלי, ולרוב בוחרים במסלולי התאגדות ורישוי מחוץ לישראל.

 גופים המעוניינים לזהות את לקוחותיהם באופן מקוון נדרשים לעמוד בדרישות החובה הבאות:

• • • • אימות מספר הטלפון באמצעות שליחת סיסמא חד פעמית, שמירת מספר ה"ברזל" ה"IMEI" – וכתובת ה- IP ממנה בוצע הליך הזיהוי.
      • לוודא, שהמשיב לשאלון "הכרת הלקוח" ומקבל השירות המזוהה והמאומת באופן מקוון, חד הם.
      • מקבל שירות שזוהה באופן מקוון, יסומן ויזוהה ככזה במערכות החברה.
      • רמת הסיכון של מקבל שירות שזוהה באופן מקוון תותאם להליך "הכרת הלקוח" שבוצע למקבל השירות, ובהתאם תיבחן הוספה או הסרה של מגבלות בשירותים שניתנים לו.
      • חוות דעת של גורם משפטי – תתייחס לתנאים להוכחת רשומה מוסדית, לרבות פלט של רשומה מוסדית.

החוזר מאפשר שני מנגנוני זיהוי לקוח באופן מקוון:

1.זיהוי באמצעות טכנולוגיה להיוועדות חזותית (Video Conference) – זיהוי ואימות של לקוח באמצעות תוכנות Video Conference. ניתן לעשות שימוש בכל תוכנה המאפשרת היוועדות חזותית והקלטה ברורה של צילום הווידאו והאודיו של הלקוח, תוכנות כגון Skype, zoom, Google meet הינן דוגמאות בולטות של הז׳אנר. תנאי חובה לשימוש בטכנולוגיה זו הוא ביצוע העברה בנקאית באמצעות חשבון על שם הלקוח בתאגיד בנקאי בישראל.
כאמור,  התנאי לשימוש בטכנולוגיה שלא נועדה במקור לאימות וזיהוי לקוח, הינו התבססות על זיהוי שנעשה ללקוח על ידי תאגיד בנקאי בישראל על ידי השוואת פרטי הלקוח לפרטי חשבון הבנק שנמצא בשליטת הלקוח בתאגיד בנקאי.

מדובר במסלול המתאים לגופים בתחילת דרכם או גופים שרוב לקוחותיהם מבצעים פעילות בהיקפים נמוכים והם אינם מעוניינים בפיתוח ושילוב טכנולוגיות ייעודיות בתחום הזיהוי הדיגיטלי.

2.זיהוי באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מרחוק –טכנולוגיה ייעודית העומדת בדרישות הבאות:

2.1 קיום תקשורת וידאו ואודיו בין שרתי החברה ללקוח.

2.2שימוש באינטראקציה חזותית בזמן אמת או באמצעות צילום וידאו שלא בזמן אמת.

2.3 דרישת איכויות טכניות של הטכנולוגיה לזיהוי ואימות ברמת ודאות גבוהה של הלקוח ושל מסמכי הזיהוי.

2.4 צילום וידאו שלא בזמן אמת מחייב גם:

• • • בדיקות חיות – המאמת כי התעודה המוצגת היא אכן התעודה של המזדהה באמצעות הטכנולוגיה.
    • צפייה של נציג מטעם נותן השירותים הפיננסים באופן שוטף בתיעוד הדיגיטלי שנשמר.

החוזר מחייב רשימה של דרישות נוספות מגופים העושים שימוש בטכנולוגיה לזיהוי מרחוק:

• • • בדיקת מקוריות התעודה המזהה (Authenticity) :

1. 1. בדיקת מקוריות התעודה המזהה המוצגת, על סמך המאפיינים הקבועים של אותה תעודה.
   2. בחינת שלמות התעודה המזהה.
   3. בחינת שלמות, מיקום ועקביות הפרטים שמצוינים על גבי התעודה המזהה.

• • • שדה מספר הזהות, יירשם באמצעות הטכנולוגיה ללא אפשרות של עדכון השדה על-ידי הלקוח.
    • עדכן פרטי הזיהוי על ידי הלקוח מחייב בדיקה אל מול התעודה המזהה (הקלדה ידנית).
    • אימות שהתעודה המוצגת היא אכן התעודה של המזדהה באמצעות הטכנולוגיה באמצעות השוואת התמונה שבתעודה המזהה לתמונת המזדהה.

נדבך נוסף בהליך זיהוי מקוון הוא עמידה בדרישות לעניין ״הצהרת מקבל שרות״ – בה הלקוח מצהיר לגבי זהות הנהנים בחשבון או בעלי שליטה בתאגיד, להלן פירוט ההנחיות לעניין הצהרת מקבל שירות:

• • • החתמת הלקוח על הצהרה באופן מקוון תתבצע בדרך המאפשרת תיעוד איכותי של החתימה וקישורה באופן מאובטח להצהרה.
    • תיעוד הצהרה בקול הלקוח שזה פועל בעבור עצמו ולא בעבור נהנה.
    • בתאגיד – תיעוד של מיופה הכוח מצהיר בקולו בדבר נכונות ההצהרה על בעלי השליטה.

 כמו כן, ההנחיות כוללות רשימת דרישות בתחום ניהול סיכונים וממשל תאגידי אשר הגופים הפיננסים נדרשים להכין במסגרת הליך הטמעת השירות.

להלן פירוט הדרישות בתחום זה:

• • • מינוי אחראי לזיהוי מקוון בחברה.
    • כתיבת מסמכי מדיניות, בין היתר לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הקשורים לפעילות, חלוקת אחריות בין בעלי התפקידים השונים, קביעת מנגנוני פיקוח של ההנהלה והדירקטוריון לרבות תוכניות עבודה ומנגנוני דיווח.
    • כתיבת נהלי עבודה שיתייחסו לתנאים טכניים, כגון קיומם של אביזרי לבוש אצל הלקוח בעת ההזדהות, למשל משקפיים, שיער פנים וכיו"ב, קביעת אופי הצילום של הלקוח לרבות גודל תמונה ותנאי צילום של מסמכי זיהוי. הנהלים יפרטו גם תנאים לזיהוי ״פנים אל פנים״ במקרה של כשל בזיהוי ותנאי גילוי ללקוח בנוגע לתהליך הזיהוי.
    • קביעת רף סטנדרטים למיקור חוץ (Outsourcing) בהתקשרות עם ספק טכנולוגי.
    • הטמעת מערך ניטור ובקרה לצמצום הסיכונים, לרבות ביצוע בדיקות של תקינות הנתונים + מערך בקרות על ספק הטכנולוגיה.
    • שמירת תיעוד דיגיטלי של ההקלטות והמסמכים ברמת אבטחה גבוהה.

החוזר מחייב גם ביצוע פיילוט אל מול רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הפיילוט יבוצע  לאחר התקשרות עם 1,000 איש באופן מקוון או לאחר  6 חודשים מתחילת מתן השירות , המוקדם מבניהם, להלן פירוט המיידעים למסירה לרשות במסגרת הפיילוט:

• • • התאמת התהליך לחובות בצו + העברת ממצאים לרשות שוק ההון.
    • בדיקה אנושית מטעם החברה באשר לנכונות ותקינות הנתונים  תוך השוואתם (לרבות תמונה). בדיקה אנושית כאמור תתבצע בטרם יתאפשר למקבל שירות  לבצע  פעילות באמצעות נותן השירותים הפיננסיים.
    • חוות דעת מומחה מטעם הספק שהטכנולוגיה עומדת בהוראות הדין.
    • הצהרה מאומתת של מנכ"ל החברה כי מולאו כל דרישות הדין בכל הקשור ליישום הליכי זיהוי מקוון, לרבות הוראות הגנת הפרטיות.
    • פירוט הבקרות המבוצעות בהקשר הזיהוי המקוון.

לסיכום, אנו ממליצים לכם על צעדי  היערכות לזיהוי לקוח באופן מקוון:

• • • כמו בכל פרויקט, מומלץ לבצע הערכה מסחרית לקביעת עלות/תועלת ההשקעה.
    • שאלות רלוונטיות הן: האם ניתן להשתמש בפטורים קיימים, לדוגמה מערכת סגורה או סגורה למחצה? האם כמות הלקוחות שניתן לזהות אותם באמצעים דיגיטליים מצדיקה את ההשקעה או שעלות המפגש/שליחת שליח אל הלקוח הינה עדיפה מבחינה כלכלית? האם לבחור במסלול טכנולוגיית היועדות חזותית (בתוספת העברה בנקאית) או בטכנולוגיה לזיהוי מרחוק, הנ״ל הינו נגזרת של כמות הלקוחות?
    • במידה ומתקבלת החלטה להטמיע זיהוי לקוחות באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מרחוק, קיימת חשיבות גבוהה לזהותו של הספק הטכנולוגי. קיימים מספר ספקים ישראלים וכמות גדולה של ספקים מחו״ל.
    • שאלות אשר מומלץ לשאול את ספקי הטכנולוגיה: האם הפתרון הטכנולוגי עומד בדרישות החוזר? האם הפתרון הטכנולוגי אושר בעבר על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון או רגולטור פיננסי אחר בישראל? האם באפשרות החברה לספק את חוות הדעת הנדרשות? האם הפתרון הוא לתהליך ״הכרת הלקוח״ במלואו או רק עבור חלק ממנו? האם הפתרון תומך בזיהוי בזמן אמת / שלא בזמן אמת? האם הפתרון הוא לאפליקציה או Web או גם וגם?  מהי רמת התמיכה בעברית/אנגלית?
    • במידה ותהליכי הזיהוי שמבצע הגוף הפיננסי משמשים גופים פיננסיים אחרים, בדגש על גופים פיננסיים המפוקחים על ידי רגולטור אחר, מומלץ לוודא כי הפתרון עומד גם בהנחיות הרגולציה של  הגוף הפיננסי הנוסף.
    • במקביל לתהליך ההטמעה, נדרשת הערכות רחבה מבחינת כתיבת נהלי עבודה ומסמכי מדיניות המשקפים בצורה מדויקת את דרישות הרגולציה, תהליכי העבודה, תהליכי קבלת החלטות ואופי הפיקוח של ההנהלה והדירקטוריון על יישום החובות.
    • נדרשת הערכות לפניה לרשות שוק ההון במסגרת הליך פיילוט לאחר חצי שנה או זיהוי של 1,000 לקוחות לצורך אישור הפתרון הטכנולוגי ותהליכי העבודה.

במאמר זה סקרנו את הוראות הרגולציה בעניין זיהוי דיגיטלי של לקוחות.

צוות RCG ישמח לייעץ וללוות את חברתכם בהטמעת תהליך הזיהוי הדגיטלי של לקוחות, וביישום הוראות הרגולציה בנושא.

בהתאם להנחיות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) תשע”ו-2016 ("חוק הפיקוח") חלה חובת רישוי על גופים העוסקים במתן שירותי אשראי שונים ומגוונים, גופים אלו נדרשים להסדיר את פעילותם על ידי הגשת בקשה לקבלת רישיון למתן שירותי אשראי.

הרישיונות ניתנים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר הינו רגולטור הפועל כרשות עצמאית ומפקח, בין היתר, על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים (נש"פ) בהתאם להגדרתם בחוק הפיקוח, על גופים מוסדיים ועל חברות וסוכני הביטוח.

חשוב להדגיש כי רגולטור זה מוגדר כרגולטור שיורי אשר תפקידו להסדיר ולפקח על שירותים פיננסים אשר אינם מוסדרים ומפוקחים על ידי רגולטור פיננסי אחר.

מי נדרש להחזיק ברישיון למתן שירותי אשראי?

ההגדרה של שירות מתן אשראי בחוק הפיקוח, נוסחה בצורה מאוד רחבה על מנת לספק מטריה פיקוחית לכמה שיותר סוגי שירותים ומודלים עסקיים בתחום זה.

כל העוסקים במתן שירותי אשראי ללקוחות בישראל כדרך עיסוק, אשר אינם מפוקחים במסגרת פיקוחית אחרת ולא קיים לגבי פעילותם פטור ייעודי בחוק או בתקנות רלוונטיות. במידה והפעילות מערבת פעילות שיש בה רכיב של מתן שירות בנכס פיננסי, נדרש לבחון האם יש להגיש בנוסף בקשה לקבלת רישיון נותן שירותים בנכס פיננסי.

“מתן אשראי” בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק הפיקוח:

מתן אשראי דרך עיסוק לרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:

1. ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין;

2. מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסים מאחר לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981; (ניכיון שוברי כרטיסי אשראי )

3. מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:

3.1. **מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 ₪;

3.2. מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981;

4. מתן ערבות להתחייבות של אחר;

5. מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי-קיום החיוב;

**סעיף 3.1 שלעיל מתייחס למתן אשראי ללקוחות אשר הינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן (תשמ"א – 1981) – כל העוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות שלא אגב מכירת מוצר או שירות כלשהו או עוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות אגב מכירת מוצר או שירות בסכום העולה על 30,000 ₪ ללקוח בודד.

שאלות מנחות לקבלת החלטה לעניין חובת רישוי לתחום פעילות מסוים:

1.על מי חל סיכון האשראי? מי נושא בסיכון לאי פירעון?

2.האם השירות נושא אלמנטים של מימון או הקדמת תשלומים?

3.האם המימון ניתן אגב מכירת שירות או מוצר מסוים? אם כן מה סכומי המכירה?

4.האם המימון ניתן עבור רכישת מוצר שירות מסוים אשר אינו נמצא בבעלות המממן?

להלן דוגמאות לסוגים שונים של שירותים ומודלים עסקיים עבורם יש להגיש בקשה לקבלת רישיון מתן שירותי אשראי:

1. הלוואות חוץ בנקאיות –  הלוואה הניתנת לאחר תהליך חיתום ייעודי והעמדת בטוחות רלוונטיות ככל שנדרש. החזר ההלוואה בדרך כלל מבוצע באמצעות מתן סדרה של שיקים עתידיים משוכים לפקודת נותן האשראי אשר נמסרים במועד מתן ההלוואה או באמצעות העברות בנקאיות. סכום סך השיקים מגלם את תשלום קרן ההלוואה והריבית שנגבתה בגינה. גובה הריבית נקבע בהתאם לתקופת האשראי, סוג הלקוח, מידת סיכון האשראי וסוג הבטוחות.

2. מימון יבוא, יצוא, שילוח בינלאומי ואשראי דוקומנטרי – צורות מימון שונות בעולם סחר חוץ ושילוח בינלאומי. מגוון רחב של פתרונות מימון הניתנים על ידי נותני שירותי אשראי חוץ בנקאיים ועמילי מכס.

3. מימון נדל"ן, משכנתאות ומשכונים – לרוב מדובר בהלוואות הניתנות כנגד שיעבוד נכסי נדל”ן כגון מימון לרכישת קרקעות ונכסים, אשראי לטובת ליווי פרויקטים, השלמת הון עצמי ונכסים מניבים.

4. ליסינג מימוני , ליסינג תפעולי – ליסינג מימוני הוא מתן אשראי ברכישה של נכס אשר לרוב ישועבד לטובת החברה המממנת או ירשם על שמה. ביחידים מדובר לרוב בצורת מימון לרכישת רכבים, כאשר בגופים עסקיים מדובר לרוב בליסינג תפעולי הכולל בנוסף למימון גם מתן שירות תפעולי לרוב של רכבים אך יכול להיות גם עבור צמ”ה, מחשוב וכו’.

5. מימון עסקים, מימון רכש – הלוואות חוץ בנקאיות ואשראי חוץ בנקאי הניתנים על ידי נותני שירותי אשראי חוץ בנקאיים בעיקר לצורך מימון רכישת ציוד, רכב, קווי יצור וכו’.

6. מימון ספקים – הקדמת תשלומים לספקים עבור מכירת סחורות ושירותים כנגד התחייבותו של הלקוח לפירעון החוב לנותן האשראי, בין היתר כהלוואות גישור ואספקת נזילות.

7. פקטורינג – פעילות מתן אשראי במגזר העסקי. בעל עסק המחזיק בחשבוניות עבור נכסים או שירות שמכר ללקוחותיו, אשר טרם התקבל תשלום בגינן, ומעוניין להקדים את תשלום חשבונית זו באמצעות המחאתה לנותן האשראי , באמצעות המחאת הזכות לקבלת התשלום עבור חשבונית זו לנותן האשראי וקבלת תמורתה את סכום החשבונית במזומן בניכוי עמלה/ריבית אותה גובה נותן האשראי .

8. ניכיון שוברי כרטיסי אשראי – ניכיון שוברים דחויים של כרטיסי אשראי, הינו הקדמה של העברת התקבולים הדחויים לעסק מחברות כרטיסי האשראי, וזאת כנגד עמלה/ריבית ניכיון. ניכיון שוברי אשראי יכול להתבצע ביחס לתקבולים שמקורם במספר תשלומים עתידיים של אותה עסקה או הקדמת קבלת התשלום במהלך החודש.

9. שירות של העמדת ערבויות – העמדת ערבויות לצד ג' לצורך שימוש כבטוחה להתחייבות הלקוח.

10. מימון ביניים (מזנין) – נותן אשראי חוץ בנקאי המעניק הלוואות גישור הניתנות בדרך כלל כהלוואה נוספת להלוואה העיקרית למימון הפרויקט .

11. ניכיון שיקים – פעילות מתן אשראי במגזר העסקי. לרוב, בעל עסק המחזיק בשיק דחוי אותו קיבל מלקוח עבור נכס או שירות, והוא מבקש להקדים את תשלום השיק באמצעות ניכויו אצל נותן שירותי אשראי, העסקה מתבצעת על ידי הסבת השיק הדחוי לנותן שירותי האשראי וקבלת התמורה במועד ביצוע העסקה בניכוי עמלת הניכיון. חשוב להדגיש, כי גם העוסקים בניכיון שיקים שתאריך פרעונם במועד ביצוע העסקה או קודם לו (“מזומנים”) נדרשים להחזיק ברישיון נותן שירותי אשראי וזאת בשל הסיכון הגלום באי פירעון השיק.

6. רישיון למתן שירותי אשראי חולק בחוק הפיקוח לשני סוגי רישיונות, “בסיסי” ו-“מורחב” בהתאם להיקף פעילות מחזיק הרישיון כך ש:
• רישיון למתן שירותי אשראי בסיסי – מי שצבר האשראי הניתן על ידו אינו עולה על הסך של 25 מיליון₪.
• רישיון למתן שירותי אשראי מורחב – מי שצבר האשראי הניתן על ידו עולה על הסך של 25 מיליון ₪

**סעיף 3.1 שלעיל מתייחס למתן אשראי ללקוחות אשר הינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן (תשמ"א – 1981) – כל העוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות שלא אגב מכירת מוצר או שירות כלשהו או עוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות אגב מכירת מוצר או שירות בסכום העולה על 30,000 ₪ ללקוח בודד.

חוק צמצום השימוש במזומן, תשע"ח-2018, פורסם ברשומות בחודש מארס 2018, וייכנס לתוקף ב-2 פעימות: ביום 01.01.19 וביום 01.07.19, כפי שיפורט במאמר זה.

החוק מיישם את המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת נושא צמצום השימוש במזומן, ועדת לוקר, אשר הוקמה בהחלטת ממשלה וכללה נציגים ממשרדים שונים, לרבות רשות המיסים, מנהל הכנסות המדינה, בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר.

מטרת החוק לקבוע הגבלות על השימוש במזומן וסחירות שיקים (ועדת לוקר סברה כי לשיקים מוסבים ולשיקים פתוחים יש מאפיינים דומים למזומן, ולכן יש להגביל גם את השימוש בהם), במטרה לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

אמצעי התשלום משתנים לנגד עינינו בשנים האחרונות. פעילות התשלומים היום יומית שלנו נשענת יותר ויותר על כרטיסי אשראי ויישומונים שונים, ומשכך המזומן הפך אט אט לאמצעי תשלום הולך ופוחת. אנו ממליצים לגופים פיננסיים הפועלים בשוק דינמי ומשתנה, לבצע את ההתאמות הנדרשות לאור התמורות כאמור.

הלכה למעשה, החוק קובע מספר מגבלות על נותני השירותים הפיננסיים המוסדרים, אך יחד עם זאת חשוב לציין, כי לאור ההכרה בחשיבות פעילותם של נותני שירותים אלה, החוק מחיל החרגות מיוחדות לצורך קיום פעילותם העסקית, הכוללות בין היתר:

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותי אשראי

החוק אינו חל על פעילותם העסקית של נותני שירותי האשראי במתן הלוואות, סוגי מימון שונים וניכיון שטרות, קרי ניתן לתת או לקבל מזומן מהלקוח בעסקאות מסוג זה בכל סכום.

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותים בנכס פיננסי

בעסקה שנושאה הוא מזומן, שקל חדש או מטבע חוץ, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, אם העמלה (הכנסה מהעסקה) של נותן השירותים בנכס פיננסי עולה על סך של 11,000 ₪ (אם הלקוח הוא תייר רף העמלה יעמוד על סך של 55,000 ₪), אזי אין לבצע את העסקה או חלק ממנה במזומן. יודגש, כי פיצול עסקאות מכוון מהווה עבירה פלילית. מגבלה זו תחול ביום 01.01.19.

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותים בנכס פיננסי לתושבי הרשות הפלסטינית

לעניין מתן שירותים פיננסיים לתושבי הרשות הפלסטינית, בעסקאות במזומן, החוק מחריג את תחולתו לתקופה של 3 שנים (מיום תחולת החוק – 01.01.19) על אוכלוסייה זו. משמע, באם עסקינן בלקוח פלסטיני החוק לא חל על לקוח זה עד ליום 01.01.22.

איסור קבלת "שיק פתוח"

החוק מטיל איסור על קבלת שיק מבלי שפרטי המוטב (נפרע) נקובים על השיק ("שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק"). משמע, על נותן שירותים פיננסיים חל איסור לקבל שיקים "פתוחים" מלקוחותיו. כך לדוגמה, בעסקאות ניכיון שיק, יתקבלו רק שיקים עם פרטי המוטב. יובהר, כי בפעילות מתן הלוואה השיק יהיה לפקודת נותן שירותי האשראי. יודגש, כי תכלית החוק היא לאסור על נותן שירותי האשראי להוסיף את שמו על שיק שהוא "למוטב בלבד" שניתן עבור לקוחו של נותן שירותי האשראי (בד"כ עבודה שביצע הלקוח) או להורות ללקוח לכתוב את שמו של נותן שירותי האשראי על השיק. מגבלה זו תחול ביום 01.01.19.

שימוש בריבוי מוטבים – שיק "למוטב בלבד" לפקודת פלוני אלמוני בתוספת המילה "או" ופרטי נותן שירותי האשראי

שימוש בריבוי מוטבים על ידי שימוש במילה "או" ורישום שני מוטבים או יותר על גבי שיק אחד. לדוגמה, קבלת שיק עם שמו של מוטב מסוים ושמו של נותן השירותים הפיננסיים, לטובת פעילות ניכיון שיקים, בהתאם להוראות פקודת השטרות.

החוק אינו אוסר על אפשרות זו, אך לאור המגבלות השונות שהבנקים מטילים על אפשורת זו, מומלץ להיוועץ עם נציג הבנק לעניין מדיניות הבנק בסוגיה זו.

איסור על  ריבוי הסבות של שיקים

החוק מחיל מגבלה על ריבוי הסבות של שיקים, באמצעות קביעת איסור לבנקים לפרוע שיק בסכום העולה על 10,000 ₪ מבלי ששם המסב והנפרע נקובים בו ואם השיק הוסב יותר מפעם אחת.

החוק מאפשר לבנק לכבד היסב נוסף באם ההיסב הנוסף הוא לגוף פיננסי מפוקח.

החוק מאפשר לגוף פיננסי מפוקח להסב את השיק פעם נוספת לגוף פיננסי מפוקח אחר בלבד. לדוגמה, ניכיון משנה. מגבלה זו תחול ביום 01.07.19.

יובהר, כי על ההסבה לכלול את השמו המלא של המסב ואת מספר תעודת הזהות שלו. הוראה זו תחול מיום 01.01.19.

 יצוין, כי ב-9 החודשים הראשונים מכניסת החוק לתוקף, לא יוטל עיצום כספי או קנס על מי שהפר את המגבלות בפעם הראשונה, וזאת בכדי לאפשר לנותני השירותים הפיננסיים ולציבור תקופת הסתגלות.

כמו כן, החוק קובע שיעורים של עיצומים כספיים שיוטלו על נותני השירותים הפיננסיים, במקרים שבהם הופרו הוראות החוק וההגבלות הקבועות מכוחן, וזאת בהתאם לשווי ההפרה. בנוסף, החוק קובע עבירה פלילית של מעשה מרמה שבוצע בניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק, שבצידה שלוש שנות מאסר.

נראה כי החוק נועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, כולל הגבלה על סחירות שיקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, זאת מתוך ההבנה שהמזומן מאפשר ביצוע קל של פעילות מסחרית ופיננסית וקל להסתירו מהרשויות, ולכן יש במזומן כדי להקל על העלמת מס, הלבנת הון, מימון טרור וביצוע עבירות שונות.

קישור לחוק המלא>>