בחצי השנה האחרונה שוק הארנקים הדיגיטליים בישראל עבר התפתחות מהירה וגופים רבים מצעים לנו חווית תשלום שלא הכרנו כמותה. אולם, לא כל אפליקציית תשלום היא ארנק. איך מבחינים בין אמצעי התשלום השונים ומה חשוב לדעת לגבי כל אחד מהם?

לאחרונה נראה שכולם מקימים ארנקים דיגיטליים, מרמי לוי ועד רשת התדלוק ילו: חדירת הארנק הדיגיטלי של אפל פיי לישראל בתחילת מאי עוררה את שוק, הגדילה פי שמונה תוך חודש את היקף השימוש בארנקים דיגיטליים, והובילה לקידום שלל מיזמים בתחום. אולם, הפריחה המהירה הובילה גם לבלבול: לא כל אפליקציה ולא כל מועדון לקוחות שמעניק הטבות הם ארנק דיגיטלי. בואו נעשה סדר במושגים.

1)אמצעי תשלום: אמצעי בעזרתו גובים תשלומים מיחידים, מלקוחות או מעסקים אחרים. קיימים אמצעי תשלום רבים ומגוונים, לדוגמה: מזומן, העברות כספים בינלאומיות, כרטיסי אשראי, ארנקים דיגיטליים ועוד. לאורך השנים אנו עדים לאבולוציה באמצעי תשלום מאמצעי תשלום מבוססים נייר או פלסטיק לאמצעי תשלום דיגיטליים.

אמצעי תשלום יכול להיות במעגל פתוח (Open Loop), כלומר כזה שמחובר למערכת תשלומים רחבה ובאמצעותו ניתן לבצע רכישות במגוון של בתי עסק ולבצע משיכות מזומן (לדוגמא כרטיס אשראי). מנגד, ישנו אמצעי תשלום במעגל סגור (Closed Loop), שמאפשר ביצוע רכישות באחד או במספר מוגבל של בתי עסק, ואינו מחובר למערכת התחשבנות רחבה.

בנוסף, אמצעי תשלום יכול לאפשר מספר שירותים שונים, בהם ביצוע תשלומים באופן מאובטח תוך זיהוי ואימות זהות המשלם והצפנת התשלם על מנת להפחית הונאות או גניבות, מתן הטבות שונות בעמדות המכירה וצבירת ערך כספי לשימוש עתידי.

2)ארנק דיגיטלי: או ארנק אלקטרוני (Digital Wallet/ e-wallet) הוא מכשיר אלקטרוני, שירות מקוון או תוכנה המאפשרים לצד אחד לבצע עסקאות אלקטרוניות עם צד אחר. הארנק הדיגיטלי עשוי לכלול רכישת מוצרים או שירותים באופן מקוון באמצעות מחשב או באמצעות טלפון. חשוב להבדיל בין ארנקים דיגיטליים המאפשרים פונקציונליות אמצעי תשלום בלבד או כאלה המאפשרים ניהול חשבון ושמירה של ערך כספי.

כיום, כאשר ארנק דיגיטלי מתפקד כאמצעי תשלום, זה מתבצע לרוב על ידי חיבור לאמצעי תשלום אחר שנמצא בתוכו, כרטיס האשראי, שמאפשר ביצוע תשלומים בזמן אמת. בעתיד, ייזום תשלומים בבנקאות פתוחה יאפשר שימוש בארנק דיגיטלי כאמצעי תשלום שמקורו בחשבון בנק, ללא צורך בכרטיס אשראי או בשמירת כספים על ידי טעינה מראש.

3)וואוצ'ר או שובר מתנה: אמצעי תשלום, לדוגמה תווי קניה, המאפשר רכישות בעסקים מסוימים על סמך הסכם קודם או ערך שנקבע מראש ברכישתו. גם אמצעי תשלום זה עובר מהפך מתווים פיזיים לתווים דיגיטליים, אשר בעתיד ישולבו בתוך ארנק דיגיטלי.

4)אפליקציית תשלום: אפליקציית תשלום מאפשרת העברת כספים בין אנשים ובין חשבונות שונים, אך היא איננה מאפשרת רכישות בבתי עסק פיזיים. התשלום באפליקציית התשלום נעשה בפועל מכרטיס האשראי. אפליקציות אלו מהוות את השלב ההתפתחותי המוקדם לארנקים דיגיטליים, כמו למשל פייבוקס בגרסתה המקורית, שהיא הבסיס לארנק הדיגיטלי שפייבוקס צפויה להשיק.

מועדון לקוחות דיגיטלי: מועדון שמעניק הטבות שונות, הנחות ומאפשר תשלומים באופן דיגיטלי, לרוכשים בבית עסק מסויים. מודל זה הופך להיות נפוץ ורשתות גדולות כמו ארומה, ילו ורמי לוי מנהלים באופן דיגיטלי את מועדוני הלקוחות שלהם.

יש להבין את הפונקציות השונות

כאשר אנו בוחנים פעילות תשלומים דיגיטלית, על מנת להבין לעומק מה הפונקציות המצופות ממנה ומהו סט הרגולציה שחל עליה, אנחנו צרכים קודם כל להבין את מהותה ואת הסיווג שלה. לא כל אפליקציה שנמצאת על הנייד היא ארנק דיגיטלי, ולכן, הממשקים שלה והערך המוסף שהיא מעניקה משתנים לפי טיבה, וכך גם הרגולציה שחלה עליה ורמת הבקרה שיש לפתח עבור הפעילות.

על אף העובדה שצרכנים בעיקר נהנים מהמוצרים החדשים ופחות מוטרדים מהגדרות והתשתיות הנדרשות להפעלתם, ריבוי ארנקים ואמצעי תשלום מעמיד את הרגולטורים והיזמים בפני דילמות אמתיות לגבי עתיד ענף התשלומים: עליו לזהות אילו טכנולוגיות ואמצעי תשלום ישלטו בחיינו בשנים הקרובות ויהפכו לדומיננטיות, ולדאוג לפיקוח ולרגולציה הנדרשים על מנת להפוך את התשתיות הרלוונטיות למאובטחות, אמינות ונגישות לציבור.

לסיכום: הרגולטור צריך להכריע

ישנן שאלות רבות כגון האם מוצר אחד ישלוט בשוק, או שנראה ריבוי מוצרים, האם אמצעי תשלום יספקו מענה לסקטורים מסוימים בלבד או שיכנסו למיינסטרים, כיצד מונעים גניבות, הונאות, והלבנת הון, אך מצד שני גם מאפשרים חוויית משתמש איכותית ושומרים על פרטיות הלקוח.

במסגרת הרפורמה בבנקאות הפתוחה והמאמצים לקדם את שוק התשלומים בישראל, הרגולטורים השונים יצטרכו לספק מענה לשאלות אלו והצעדים שלהם יעצבו את שוק התשלומים בישראל המתפתח. ככל שתהיה יותר בהירות רגולטורית ופחות עמימות, כך גם יוכלו כל העוסקים בתחום לפרוח ולצמוח בביטחה.

האם ה-Fintech הוא חבל התליה או חבל ההצלה של הבנקים?
עליית מייזמי הפינטק מובילה לשינוי מהותי בתפקיד הבנקים, אם אלו ישכילו להשתנות ולהתמקד בתחומי פעילות בהם יש להם יתרון, למשל ניהול הממשק מול הלקוח, הם יגלו ששיתופי פעולה עם עולם הפינטק טומן בחובו הזדמנות עבורם

בתחילת יולי חשף שר האוצר החדש את הרפורמות אותן הוא מתכוון להביא לאישור במסגרת חוק ההסדרים, כאשר בתחום הפיננסים ההתמקדות היא בהתפתחות הבנקאות הפתוחה בישראל ובפיתוח שוק התשלומים. מודל הבנקאות הפתוחה למעשה מפרק את הקשר שבין הגורם הפיננסי שמנהל ושומר את כספי הלקוחות, לגורם הפיננסי שמציע לו את המוצרים השונים, ובכך הלקוח יכול לקבל הצעות תחרותיות יותר ממספר רב של גופים ולבצע פעולות פיננסיות שונות וחדשניות ללא תלות בתשתיות המוצעות על ידי הבנק.

אם בעבר הבנק היה זה שמנהל את הקשר עם הלקוח ובמקביל מספק לו את המוצרים הפיננסיים כגון תשלומים מהירים, מימון, שירותי ארנק, המרות מט"ח ועוד, הרגולציה החדשה תאפשר מודל שונה: מודל המאפשר לגופים פיננסיים אחרים גישה לחשבון הבנק של הלקוח לצורך קבלת מידע או ביצוע פעולות. באמצעות צעד זה מקווים הרגולטורים, בדומה למצב באירופה, ארה״ב ומדינות אסיה לעורר את התחרות במערכת הפיננסית ולהנגיש ללקוחת שירותים פיננסיים מתקדמים.

מאז עליית מיזמי הפינטק אוהבי סיפור המלחמה של דוד נגד גוליית מנבאים את סוף עידן הבנקים. אולם לנוכח שינוי התפקידים המהותי שמתרחש בעולם הפיננסים, עולה השאלה האם אכן מייזמי פינטק הם חבל התלייה של הבנקים, או שאולי הם בעצם חבל ההצלה שלהם?

מהפכה בלתי נמנעת

בניגוד למהפכות רבות בעולם הפיננסים שנבעו מכשלי שוק והובלו על ידי הרגולטורים, את המהפכה שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוביל השוק עצמו והיא בלתי נמנעת. התפתחות היכולת להשתמש במידע לטובת חיתום מדויק יותר והתפתחות טכנולוגית שהביאה עמה מוצרים פיננסים המשולבים בחוויית משתמש טובה ובזמינות מהירה (בניגוד לשליחת פקס לסניף ומעקב אחרי ביצוע הפעולה בעוד 3 ימי עסקים), הולידו חלופות חדשניות ואטרקטיביות כמעט לכל שירות שמעניקים הבנקים.

למרות מאמצים רבים, נראה כי הבנקים בישראל אינם מצליחים (וגם לא הצליחו בעבר) לייצר תדמית של  חדשנות או בידול זה מזה. לקוח ממוצע, גם יחידים וגם עסקים, אינו יודע להבדיל בין השירותים הניתנים על ידי הבנקים השונים ואינו מבין את ההבדלים ביניהם. דבר זה מתבטא גם בשיעור מעבר נמוך בין הבנקים השונים (2.5% בממוצע בשנה). עם זאת, חברות הפינטק והגופים הפיננסיים החוץ בנקאיים, הצליחו בתחומים מסוימים למצב את עצמם כאלטרנטיבה לבנק, בייחוד בשירותים היקרים יותר שהבנק מציע, כמו העברות כספים או המרת מטבע.

הבנקים מצאו את עצמם בזירה תחרותית חדשה לגמרי ומופעל עליהם לחץ כפול: מצד אחד, הפיקוח על הבנקים לוחץ עליהם להתייעל ולהוריד את רמת ההוצאות, ומצד שני, לחץ מהשוק הפיננסי החיצוני למערכת הבנקאות שמזנב בהם כדוגמת הבנק הדיגיטלי שיתחיל לפעול בקרוב. הלחץ הכפול הזה משנה את תפקידם במערכת הפיננסית, ויוצר הזדמנות להתפתחות משותפת וסינרגטית עם עולם הפינטק.

הכירו את ה- Fintech

עולם הפינטק פועל במודלים עסקיים רבים ובמגוון רב של תחומים, למשל: כרטיסים נטענים, ארנקים וירטואליים ואלקטרוניים, אפליקציות להעברת כספים, מימון המונים, הלוואות עמיתים, רכזי הצעה, מטבעות וירטואליים, מאגדי תשלומים ועוד. הגופים מחפשים את הדרך לטלפון החכם שלנו באמצעות אפליקציות ייעודיות שמטרתן "לשבש" (Disrupt) את השירותים הפיננסיים המסורתיים, לחולל תחרות ולהקטין את התלות שלנו בבנקים.

ישראל נחשבת למעצמה במפת הפינטק העולמית ויזמים ישראלים הקימו מגוון חברות שמציעות פתרונות ייחודיים וחדשניים, אך רובן אינן פעילות בישראל. ספינות הדגל של הפינטק הישראלי דווקא מאוד מצליחות בחו"ל, חברות כמו Payoneer, Lemonade, FundBox, BlueVine ואחרות גייסו מיליארדי דולרים ומספקות שירותים נרחבים בעולם. בישראל לעומת זאת הן נתקלות בשוק פיננסי מיושן, ברגולציה לא ברורה, באיטיות באימוץ שינויים רגולטוריים, בקושי בפתיחת וניהול חשבון בבנקים,  בהיעדר רגולציה שמסדירה את מערכות היחסים בין הבנקים לגופי הפינטק, ובהרבה חוסר ודאות (בעולם אגב, חלק מהבעיות האלו נפתרו כאשר חברות הפינטק הפכו בעצמם לבנקים על ידי רכישת בנקים קטנים). עם זאת, בצעדים קטנים ואיטיים, גם השוק בישראל משתנה ונפתח.

השוק הפיננסי בישראל מפגר אחרי העולם, והמגמות העולמיות מגיעות אליו לעיתים אפילו באיחור של עשור, בעיקר בשל התמהמהות רגולטורית (כפי שראינו עם אימוץ תקן ה-NFC שמאפשר את התפתחות הארנקים הדיגיטליים). מנגד דבר זה גם מאפשר לנו להיערך מראש למהפכה: פשוט נסתכל מה קורה בעולם, ונראה מה צפוי להגיע אלינו

אז מה קורה בעולם?

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מודל ה-Neo Bank אשר הינו מודל בנקאות אינטרנטי שבו כלל השירותים ניתנים באמצעות אתר אינטרנט או אפליקציה יעודיים ולרוב ללא סניפים פיזיים. גופים כמו Chime ו-Sofi מארה״ב, Revolut ו-Monzo מבריטניה ו-N26 הגרמני התחילו כאפליקציות הנשענות על שיתוף פעולה עם בנקים והצליחו לגייס מיליוני לקוחות באירופה ובארה״ב, חלקם קיבלו לאחרונה רישיונות בנק עצמאים או רכשו בנקים לטובת הרישיון. קצב אימוץ החדשנות בעיקר על ידי האוכלוסייה הצעירה הוא לא פחות מפנומנלי.

במקביל המוסדות הבנקאיים המסורתיים והוותיקים, אשר נלחמים גם הם על אותם פלחי שוק מפתחים שירותים דיגיטליים משלהם ומנסים לעמוד בקצב שמכתיבים המודלים החדשים. על אף השקעות העתק בתחום, מעכבות אותם מערכות מחשוב ליבה מיושנות (legacy) וקושי בגיוס כוח אדם שמוכן להשתלב בתרבות שמרנית ומיושנת.

במודל הבנקאות החדש הבנקים החדשים והמסורתיים מתרכזים בשירותי ליבה, בשירות ובחוויית לקוח, בתשתיות לשמירה על כספי לקוחות ועמידה בדרישות הרגולציה ההולכות ומחמירות. זהו תפקידם. לאור השינויים המהירים בטעם הצרכנים הבנקים עצמם לא בהכרח מייצרים חדשנות פנימית, אלא  עושים מעבר מתפקידם המסורתי לתפקידם החדש: ניהול הממשק מול הלקוח. תפקיד זה מאפשר להם לנצל יתרונות מובנים שלהם כמו קשר נרחב והדוק עם הלקוחות, מאפשר לרגולטור להפוך אותם לשער הכניסה למערכת הפיננסית ולפקח באמצעותם על כספים שעוברים דרכם, גם אם הם עוברים לשחקנים אחרים.

את החדשנות בשירותים השונים מייצרות חברות הפינטק. אלו חוברות לבנקים שמציעים את שרותיהן על גבי הממשק הבנקאי. כל אחת מחברות הפינטק בתחומה למעשה מייצרת עבור הלקוח הבנקאי שירותים בעלי ערך מוסף בהתאם להתמחויות בתחומי פעילות שונים. אם נבחן את שיתופי הפעולה שמצליחים, נגלה בהם בנקים ששינו את אופן החשיבה, ועברו מניסיון להיות הגורם הפיננסי היחידי שמעניק שירותים ללקוח, לגורם שמנהל את הממשק של הלקוח מול גופים פיננסים שונים.

האתגרים: ניהול ממשק מורכב

עתיד זה מציב בפני הבנקים מספר אתגרים ברמה האירגונית: עליהם לפתח מחלקות חדשנות שיודעות לפנות החוצה ולאתר את חברות הפינטק בעלות הערך המוסף הגבוה ביותר ללקוחותיהן, עליהם להכשיר צוותים כך שיתאפשר שיתוף פעולה ועבודה בסטנדרטים בנקאיים. נדגיש: לא מדובר רק בהכשרה טכנולוגית, אלא בעיקר במפגש של עולמות עם תרבות אירגונית ותפיסה שונה מהיסוד. 

בנוסף, לבנקים ישנו אתגר גדול בהכשרת מחלקות משפטיות ומחלקות ציות על מנת שיוכלו לספק מענה לשיתופי הפעולה כך שיוכלו להצליח בסביבה חדשנית, זאת לצד עמידה בכל הסטנדרטים וההוראות שמכתיב בנק ישראל.

מחלקות הייעוץ המשפטי והציות הן שמרניות מטבען, ופעמים רבות מוצאות את עצמן מסבירות מדוע לא ניתן לבצע שיתוף פעולה מסוים, במקום לנסות למצוא דרכים ופתרונות שיאפשרו אותו. מחלקות אלו צריכות לעבור שינוי תפיסתי מהותי, כמובן שלא לוותר על יישום התקינה והרגולציה, אך לאפשר יותר ממשקים ויותר שיתופי פעולה, בדרך של ניהול סיכונים רגולטוריים מוקפד ויצירתי.  

לסיכום: תכנון נכון של שיתופי פעולה

להערכתנו, בדומה לתהליכים שקורים בעולם, בנקים ישראלים שישכילו לאמץ את השינוי ולהבין את תפקידם החדש בתוך מערכת פיננסית רחבה יותר, יגלו שמהפכת הפינטק היא חבל ההצלה שלהם, והיא זאת שתאפשר להם להציע חדשנות ללקוחותיהם. החדשנות תגיע דרך חברות פינטק, כאשר לבנקים מצדם יש עתודות מזומן והכנסות שיאפשרו השקעה או רכישה או שיתופי פעולה עם חברות אלו. אולם על מנת ששיתופי פעולה או רכישות יצליחו ויהפכו למוצר משגשג, ההערכות של המערכת הבנקאית למודל העבודה החדש, שמתחילה בהכשרת צוותים, ועוברת דרך שינוי מהותי בתפיסת היעוץ המשפטי והציות, קריטית עבורם על מנת לתפוס את מקומם החדש במערכת הפיננסית של העשור הבא. 

חוזר חדש מאפשר לנותני שירותי אשראי, למערכות לתיווך באשראי, ובקרוב גם לכל נותני השירותים הפיננסיים, לעמוד בדרישות הלבנת ההון במלואן מבלי לפגוש את הלקוח. איך עושים זאת נכון, צעד אחר צעד.

מזה שנים רבות חברות Fintech ונותני שירותים פיננסיים הפועלים בישראל מצפים לאפשרות להתקשר עם לקוחות באופן מקוון. זיהוי דיגיטלי של לקוחות, הינו תנאי מפתח לחברות הפועלות באמצעות האינטרנט ואפליקציות ייעודיות הנעדרות ממערך סניפים הקיים בבנקים ונמצא בליבת המודל העסקי של נותני  שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים. עד כה, בהעדר הסדרה מתאימה בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, אפשרות זו הייתה חסומה בפני הגופים הפיננסיים, וזאת בניגוד לגופים הפועלים באירופה ובארה״ב, בהן זיהוי דיגיטלי הינו פרקטיקה מוכרת. גופים הפועלים בישראל נדרשו לזהות את לקוחותיהם באמצעות מפגש ״פנים אל פנים״ והחתמת הלקוח על מסמכי מקור.

המהפכה המיוחלת מגיעה באמצעות חקיקת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"א-2021 (צו אה״ה), שהוא למעשה עדכון של צו איסור הלבנת הון שחל על נותני שירותי אשראי, וכן פרסום חוזר בנושא התקשרות מרחוק עם מקבל שירות באופן מקוון על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחסכון (הרשות).

 הצו צפוי להיכנס לתוקף רק ב-14 לנובמבר 2021 וחוזר זיהוי מרחוק חל בינתיים על נותני שירותי אשראי ומפעילי מערכות לתיווך באשראי בלבד. על רקע עדכון הצו כך שיחול גם על נותני שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון צפויה לפרסם עדכון לחוזר, כך שיאפשר לגופים אלו גם כן זיהוי מקוון של הלקוחות. בנוסף, הצו מאפשר לנותני שירותים פיננסיים המעוניינים בכך, להחיל על עצמם את תחולתו באופן מידי, תוך יידוע של הרשות בנושא.

 בהתאם להנחיות בצו אה״ה, כל לקוח שביצע פעילות מצטברת של 50,000 ש"ח ומעלה בחצי שנה, מחוייב בזיהוי ״פנים אל פנים״ וחתימת מקור על מסמכים  (המחייבים מפגש עם הלקוח), או לחילופין שימוש בחלופה של זיהוי מקוון.

פטור ייעודי מזיהוי ״פנים אל פנים״ ניתן בפעילות מערכת סגורה או סגורה למחצה.

במערכת סגורה הכספים מועברים לחשבון המקור של הלקוח ומוחזרים מחשבון זה בלבד: הכספים מועברים לחשבון בנק מקור של הלקוח ומוחזרים באמצעות כרטיס אשראי המקושר לחשבון המקור. במסגרת השירות נדרש לוודא את פרטי החשבונות ואמצעי התשלום כדי לבדוק שהפעילות עומדת בתנאי הפטור. הפטור מתאים לתחומי פעילות מסוימים, כגון מתן הלוואות שמוחזרות מחשבון לקוח או מתן שירות המרת מטבע, כאשר הכסף מתקבל ומשולם אל/מ אותו חשבון בנק.

אז את מי מותר לזהות באופן מקוון? – יחידים ישראלים, הפועלים עבור עצמם (אינם פועלים עבור אחר -״נהנה״) ותאגידים ישראלים. בשלב זה החוזר אינו מאפשר זיהוי של תושבי חוץ, עובדים זרים או כל סוג של יחיד הפועל עבור צד ג׳. אנו מלאי תקווה, כי בקרוב יתאפשר זיהוי גם עבור לקוחות תושבי חוץ, שכן בהעדר אפשרות זו נותני שירותים פיננסיים מישראל מתקשים לפעול באופן גלובלי, ולרוב בוחרים במסלולי התאגדות ורישוי מחוץ לישראל.

 גופים המעוניינים לזהות את לקוחותיהם באופן מקוון נדרשים לעמוד בדרישות החובה הבאות:

• • • • אימות מספר הטלפון באמצעות שליחת סיסמא חד פעמית, שמירת מספר ה"ברזל" ה"IMEI" – וכתובת ה- IP ממנה בוצע הליך הזיהוי.
      • לוודא, שהמשיב לשאלון "הכרת הלקוח" ומקבל השירות המזוהה והמאומת באופן מקוון, חד הם.
      • מקבל שירות שזוהה באופן מקוון, יסומן ויזוהה ככזה במערכות החברה.
      • רמת הסיכון של מקבל שירות שזוהה באופן מקוון תותאם להליך "הכרת הלקוח" שבוצע למקבל השירות, ובהתאם תיבחן הוספה או הסרה של מגבלות בשירותים שניתנים לו.
      • חוות דעת של גורם משפטי – תתייחס לתנאים להוכחת רשומה מוסדית, לרבות פלט של רשומה מוסדית.

החוזר מאפשר שני מנגנוני זיהוי לקוח באופן מקוון:

1.זיהוי באמצעות טכנולוגיה להיוועדות חזותית (Video Conference) – זיהוי ואימות של לקוח באמצעות תוכנות Video Conference. ניתן לעשות שימוש בכל תוכנה המאפשרת היוועדות חזותית והקלטה ברורה של צילום הווידאו והאודיו של הלקוח, תוכנות כגון Skype, zoom, Google meet הינן דוגמאות בולטות של הז׳אנר. תנאי חובה לשימוש בטכנולוגיה זו הוא ביצוע העברה בנקאית באמצעות חשבון על שם הלקוח בתאגיד בנקאי בישראל.
כאמור,  התנאי לשימוש בטכנולוגיה שלא נועדה במקור לאימות וזיהוי לקוח, הינו התבססות על זיהוי שנעשה ללקוח על ידי תאגיד בנקאי בישראל על ידי השוואת פרטי הלקוח לפרטי חשבון הבנק שנמצא בשליטת הלקוח בתאגיד בנקאי.

מדובר במסלול המתאים לגופים בתחילת דרכם או גופים שרוב לקוחותיהם מבצעים פעילות בהיקפים נמוכים והם אינם מעוניינים בפיתוח ושילוב טכנולוגיות ייעודיות בתחום הזיהוי הדיגיטלי.

2.זיהוי באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מרחוק –טכנולוגיה ייעודית העומדת בדרישות הבאות:

2.1 קיום תקשורת וידאו ואודיו בין שרתי החברה ללקוח.

2.2שימוש באינטראקציה חזותית בזמן אמת או באמצעות צילום וידאו שלא בזמן אמת.

2.3 דרישת איכויות טכניות של הטכנולוגיה לזיהוי ואימות ברמת ודאות גבוהה של הלקוח ושל מסמכי הזיהוי.

2.4 צילום וידאו שלא בזמן אמת מחייב גם:

• • • בדיקות חיות – המאמת כי התעודה המוצגת היא אכן התעודה של המזדהה באמצעות הטכנולוגיה.
    • צפייה של נציג מטעם נותן השירותים הפיננסים באופן שוטף בתיעוד הדיגיטלי שנשמר.

החוזר מחייב רשימה של דרישות נוספות מגופים העושים שימוש בטכנולוגיה לזיהוי מרחוק:

• • • בדיקת מקוריות התעודה המזהה (Authenticity) :

1. 1. בדיקת מקוריות התעודה המזהה המוצגת, על סמך המאפיינים הקבועים של אותה תעודה.
   2. בחינת שלמות התעודה המזהה.
   3. בחינת שלמות, מיקום ועקביות הפרטים שמצוינים על גבי התעודה המזהה.

• • • שדה מספר הזהות, יירשם באמצעות הטכנולוגיה ללא אפשרות של עדכון השדה על-ידי הלקוח.
    • עדכן פרטי הזיהוי על ידי הלקוח מחייב בדיקה אל מול התעודה המזהה (הקלדה ידנית).
    • אימות שהתעודה המוצגת היא אכן התעודה של המזדהה באמצעות הטכנולוגיה באמצעות השוואת התמונה שבתעודה המזהה לתמונת המזדהה.

נדבך נוסף בהליך זיהוי מקוון הוא עמידה בדרישות לעניין ״הצהרת מקבל שרות״ – בה הלקוח מצהיר לגבי זהות הנהנים בחשבון או בעלי שליטה בתאגיד, להלן פירוט ההנחיות לעניין הצהרת מקבל שירות:

• • • החתמת הלקוח על הצהרה באופן מקוון תתבצע בדרך המאפשרת תיעוד איכותי של החתימה וקישורה באופן מאובטח להצהרה.
    • תיעוד הצהרה בקול הלקוח שזה פועל בעבור עצמו ולא בעבור נהנה.
    • בתאגיד – תיעוד של מיופה הכוח מצהיר בקולו בדבר נכונות ההצהרה על בעלי השליטה.

 כמו כן, ההנחיות כוללות רשימת דרישות בתחום ניהול סיכונים וממשל תאגידי אשר הגופים הפיננסים נדרשים להכין במסגרת הליך הטמעת השירות.

להלן פירוט הדרישות בתחום זה:

• • • מינוי אחראי לזיהוי מקוון בחברה.
    • כתיבת מסמכי מדיניות, בין היתר לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הקשורים לפעילות, חלוקת אחריות בין בעלי התפקידים השונים, קביעת מנגנוני פיקוח של ההנהלה והדירקטוריון לרבות תוכניות עבודה ומנגנוני דיווח.
    • כתיבת נהלי עבודה שיתייחסו לתנאים טכניים, כגון קיומם של אביזרי לבוש אצל הלקוח בעת ההזדהות, למשל משקפיים, שיער פנים וכיו"ב, קביעת אופי הצילום של הלקוח לרבות גודל תמונה ותנאי צילום של מסמכי זיהוי. הנהלים יפרטו גם תנאים לזיהוי ״פנים אל פנים״ במקרה של כשל בזיהוי ותנאי גילוי ללקוח בנוגע לתהליך הזיהוי.
    • קביעת רף סטנדרטים למיקור חוץ (Outsourcing) בהתקשרות עם ספק טכנולוגי.
    • הטמעת מערך ניטור ובקרה לצמצום הסיכונים, לרבות ביצוע בדיקות של תקינות הנתונים + מערך בקרות על ספק הטכנולוגיה.
    • שמירת תיעוד דיגיטלי של ההקלטות והמסמכים ברמת אבטחה גבוהה.

החוזר מחייב גם ביצוע פיילוט אל מול רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הפיילוט יבוצע  לאחר התקשרות עם 1,000 איש באופן מקוון או לאחר  6 חודשים מתחילת מתן השירות , המוקדם מבניהם, להלן פירוט המיידעים למסירה לרשות במסגרת הפיילוט:

• • • התאמת התהליך לחובות בצו + העברת ממצאים לרשות שוק ההון.
    • בדיקה אנושית מטעם החברה באשר לנכונות ותקינות הנתונים  תוך השוואתם (לרבות תמונה). בדיקה אנושית כאמור תתבצע בטרם יתאפשר למקבל שירות  לבצע  פעילות באמצעות נותן השירותים הפיננסיים.
    • חוות דעת מומחה מטעם הספק שהטכנולוגיה עומדת בהוראות הדין.
    • הצהרה מאומתת של מנכ"ל החברה כי מולאו כל דרישות הדין בכל הקשור ליישום הליכי זיהוי מקוון, לרבות הוראות הגנת הפרטיות.
    • פירוט הבקרות המבוצעות בהקשר הזיהוי המקוון.

לסיכום, אנו ממליצים לכם על צעדי  היערכות לזיהוי לקוח באופן מקוון:

• • • כמו בכל פרויקט, מומלץ לבצע הערכה מסחרית לקביעת עלות/תועלת ההשקעה.
    • שאלות רלוונטיות הן: האם ניתן להשתמש בפטורים קיימים, לדוגמה מערכת סגורה או סגורה למחצה? האם כמות הלקוחות שניתן לזהות אותם באמצעים דיגיטליים מצדיקה את ההשקעה או שעלות המפגש/שליחת שליח אל הלקוח הינה עדיפה מבחינה כלכלית? האם לבחור במסלול טכנולוגיית היועדות חזותית (בתוספת העברה בנקאית) או בטכנולוגיה לזיהוי מרחוק, הנ״ל הינו נגזרת של כמות הלקוחות?
    • במידה ומתקבלת החלטה להטמיע זיהוי לקוחות באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מרחוק, קיימת חשיבות גבוהה לזהותו של הספק הטכנולוגי. קיימים מספר ספקים ישראלים וכמות גדולה של ספקים מחו״ל.
    • שאלות אשר מומלץ לשאול את ספקי הטכנולוגיה: האם הפתרון הטכנולוגי עומד בדרישות החוזר? האם הפתרון הטכנולוגי אושר בעבר על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון או רגולטור פיננסי אחר בישראל? האם באפשרות החברה לספק את חוות הדעת הנדרשות? האם הפתרון הוא לתהליך ״הכרת הלקוח״ במלואו או רק עבור חלק ממנו? האם הפתרון תומך בזיהוי בזמן אמת / שלא בזמן אמת? האם הפתרון הוא לאפליקציה או Web או גם וגם?  מהי רמת התמיכה בעברית/אנגלית?
    • במידה ותהליכי הזיהוי שמבצע הגוף הפיננסי משמשים גופים פיננסיים אחרים, בדגש על גופים פיננסיים המפוקחים על ידי רגולטור אחר, מומלץ לוודא כי הפתרון עומד גם בהנחיות הרגולציה של  הגוף הפיננסי הנוסף.
    • במקביל לתהליך ההטמעה, נדרשת הערכות רחבה מבחינת כתיבת נהלי עבודה ומסמכי מדיניות המשקפים בצורה מדויקת את דרישות הרגולציה, תהליכי העבודה, תהליכי קבלת החלטות ואופי הפיקוח של ההנהלה והדירקטוריון על יישום החובות.
    • נדרשת הערכות לפניה לרשות שוק ההון במסגרת הליך פיילוט לאחר חצי שנה או זיהוי של 1,000 לקוחות לצורך אישור הפתרון הטכנולוגי ותהליכי העבודה.

במאמר זה סקרנו את הוראות הרגולציה בעניין זיהוי דיגיטלי של לקוחות.

צוות RCG ישמח לייעץ וללוות את חברתכם בהטמעת תהליך הזיהוי הדגיטלי של לקוחות, וביישום הוראות הרגולציה בנושא.

בהתאם להנחיות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) תשע”ו-2016 ("חוק הפיקוח") חלה חובת רישוי על גופים העוסקים במתן שירותי אשראי שונים ומגוונים, גופים אלו נדרשים להסדיר את פעילותם על ידי הגשת בקשה לקבלת רישיון למתן שירותי אשראי.

הרישיונות ניתנים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר הינו רגולטור הפועל כרשות עצמאית ומפקח, בין היתר, על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים (נש"פ) בהתאם להגדרתם בחוק הפיקוח, על גופים מוסדיים ועל חברות וסוכני הביטוח.

חשוב להדגיש כי רגולטור זה מוגדר כרגולטור שיורי אשר תפקידו להסדיר ולפקח על שירותים פיננסים אשר אינם מוסדרים ומפוקחים על ידי רגולטור פיננסי אחר.

מי נדרש להחזיק ברישיון למתן שירותי אשראי?

ההגדרה של שירות מתן אשראי בחוק הפיקוח, נוסחה בצורה מאוד רחבה על מנת לספק מטריה פיקוחית לכמה שיותר סוגי שירותים ומודלים עסקיים בתחום זה.

כל העוסקים במתן שירותי אשראי ללקוחות בישראל כדרך עיסוק, אשר אינם מפוקחים במסגרת פיקוחית אחרת ולא קיים לגבי פעילותם פטור ייעודי בחוק או בתקנות רלוונטיות. במידה והפעילות מערבת פעילות שיש בה רכיב של מתן שירות בנכס פיננסי, נדרש לבחון האם יש להגיש בנוסף בקשה לקבלת רישיון נותן שירותים בנכס פיננסי.

“מתן אשראי” בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק הפיקוח:

מתן אשראי דרך עיסוק לרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:

1. ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין;

2. מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסים מאחר לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981; (ניכיון שוברי כרטיסי אשראי )

3. מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:

3.1. **מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 ₪;

3.2. מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981;

4. מתן ערבות להתחייבות של אחר;

5. מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי-קיום החיוב;

**סעיף 3.1 שלעיל מתייחס למתן אשראי ללקוחות אשר הינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן (תשמ"א – 1981) – כל העוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות שלא אגב מכירת מוצר או שירות כלשהו או עוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות אגב מכירת מוצר או שירות בסכום העולה על 30,000 ₪ ללקוח בודד.

שאלות מנחות לקבלת החלטה לעניין חובת רישוי לתחום פעילות מסוים:

1.על מי חל סיכון האשראי? מי נושא בסיכון לאי פירעון?

2.האם השירות נושא אלמנטים של מימון או הקדמת תשלומים?

3.האם המימון ניתן אגב מכירת שירות או מוצר מסוים? אם כן מה סכומי המכירה?

4.האם המימון ניתן עבור רכישת מוצר שירות מסוים אשר אינו נמצא בבעלות המממן?

להלן דוגמאות לסוגים שונים של שירותים ומודלים עסקיים עבורם יש להגיש בקשה לקבלת רישיון מתן שירותי אשראי:

1. הלוואות חוץ בנקאיות –  הלוואה הניתנת לאחר תהליך חיתום ייעודי והעמדת בטוחות רלוונטיות ככל שנדרש. החזר ההלוואה בדרך כלל מבוצע באמצעות מתן סדרה של שיקים עתידיים משוכים לפקודת נותן האשראי אשר נמסרים במועד מתן ההלוואה או באמצעות העברות בנקאיות. סכום סך השיקים מגלם את תשלום קרן ההלוואה והריבית שנגבתה בגינה. גובה הריבית נקבע בהתאם לתקופת האשראי, סוג הלקוח, מידת סיכון האשראי וסוג הבטוחות.

2. מימון יבוא, יצוא, שילוח בינלאומי ואשראי דוקומנטרי – צורות מימון שונות בעולם סחר חוץ ושילוח בינלאומי. מגוון רחב של פתרונות מימון הניתנים על ידי נותני שירותי אשראי חוץ בנקאיים ועמילי מכס.

3. מימון נדל"ן, משכנתאות ומשכונים – לרוב מדובר בהלוואות הניתנות כנגד שיעבוד נכסי נדל”ן כגון מימון לרכישת קרקעות ונכסים, אשראי לטובת ליווי פרויקטים, השלמת הון עצמי ונכסים מניבים.

4. ליסינג מימוני , ליסינג תפעולי – ליסינג מימוני הוא מתן אשראי ברכישה של נכס אשר לרוב ישועבד לטובת החברה המממנת או ירשם על שמה. ביחידים מדובר לרוב בצורת מימון לרכישת רכבים, כאשר בגופים עסקיים מדובר לרוב בליסינג תפעולי הכולל בנוסף למימון גם מתן שירות תפעולי לרוב של רכבים אך יכול להיות גם עבור צמ”ה, מחשוב וכו’.

5. מימון עסקים, מימון רכש – הלוואות חוץ בנקאיות ואשראי חוץ בנקאי הניתנים על ידי נותני שירותי אשראי חוץ בנקאיים בעיקר לצורך מימון רכישת ציוד, רכב, קווי יצור וכו’.

6. מימון ספקים – הקדמת תשלומים לספקים עבור מכירת סחורות ושירותים כנגד התחייבותו של הלקוח לפירעון החוב לנותן האשראי, בין היתר כהלוואות גישור ואספקת נזילות.

7. פקטורינג – פעילות מתן אשראי במגזר העסקי. בעל עסק המחזיק בחשבוניות עבור נכסים או שירות שמכר ללקוחותיו, אשר טרם התקבל תשלום בגינן, ומעוניין להקדים את תשלום חשבונית זו באמצעות המחאתה לנותן האשראי , באמצעות המחאת הזכות לקבלת התשלום עבור חשבונית זו לנותן האשראי וקבלת תמורתה את סכום החשבונית במזומן בניכוי עמלה/ריבית אותה גובה נותן האשראי .

8. ניכיון שוברי כרטיסי אשראי – ניכיון שוברים דחויים של כרטיסי אשראי, הינו הקדמה של העברת התקבולים הדחויים לעסק מחברות כרטיסי האשראי, וזאת כנגד עמלה/ריבית ניכיון. ניכיון שוברי אשראי יכול להתבצע ביחס לתקבולים שמקורם במספר תשלומים עתידיים של אותה עסקה או הקדמת קבלת התשלום במהלך החודש.

9. שירות של העמדת ערבויות – העמדת ערבויות לצד ג' לצורך שימוש כבטוחה להתחייבות הלקוח.

10. מימון ביניים (מזנין) – נותן אשראי חוץ בנקאי המעניק הלוואות גישור הניתנות בדרך כלל כהלוואה נוספת להלוואה העיקרית למימון הפרויקט .

11. ניכיון שיקים – פעילות מתן אשראי במגזר העסקי. לרוב, בעל עסק המחזיק בשיק דחוי אותו קיבל מלקוח עבור נכס או שירות, והוא מבקש להקדים את תשלום השיק באמצעות ניכויו אצל נותן שירותי אשראי, העסקה מתבצעת על ידי הסבת השיק הדחוי לנותן שירותי האשראי וקבלת התמורה במועד ביצוע העסקה בניכוי עמלת הניכיון. חשוב להדגיש, כי גם העוסקים בניכיון שיקים שתאריך פרעונם במועד ביצוע העסקה או קודם לו (“מזומנים”) נדרשים להחזיק ברישיון נותן שירותי אשראי וזאת בשל הסיכון הגלום באי פירעון השיק.

6. רישיון למתן שירותי אשראי חולק בחוק הפיקוח לשני סוגי רישיונות, “בסיסי” ו-“מורחב” בהתאם להיקף פעילות מחזיק הרישיון כך ש:
• רישיון למתן שירותי אשראי בסיסי – מי שצבר האשראי הניתן על ידו אינו עולה על הסך של 25 מיליון₪.
• רישיון למתן שירותי אשראי מורחב – מי שצבר האשראי הניתן על ידו עולה על הסך של 25 מיליון ₪

**סעיף 3.1 שלעיל מתייחס למתן אשראי ללקוחות אשר הינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן (תשמ"א – 1981) – כל העוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות שלא אגב מכירת מוצר או שירות כלשהו או עוסק במתן אשראי או בהעמדת ערבויות ומסגרות אגב מכירת מוצר או שירות בסכום העולה על 30,000 ₪ ללקוח בודד.

המדריך המלא (כמעט) לכתיבת דיווחים בלתי רגילים איכותיים לרשות לאיסור הלבנת הון

מבוא

יישום חובות בתחום איסור הלבנת הון בכלל, ובתחום העברת דיווחים רגילים ובלתי רגילים לרשות לאיסור הלבנת הון (להלן: "הרשות") בפרט, מלווה אותנו זה מכבר מספר שנים. במדריך זה ריכזנו עבור אנשי המקצוע העוסקים במלאכה את העקרונות המרכזיים של "אומנות כתיבת הדיווחים", במטרה לתת כלים פרקטיים נוספים לשיפור איכות הדיווחים המועברים לרשות.

העברת דיווח בלתי רגיל הינה חובה רגולטורית המהווה דרישה מרכזית בצווי איסור הלבנת הון השונים (קיימים פטורים מסוימים, כדוגמת נותני שירות עסקי). הימנעות מהעברת דיווחים עלולה לחשוף את הגוף הפיננסי לקנסות ועיצומים מנהליים שונים. חשוב להדגיש, כי לאור הסייגים לאחריות הפלילית בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000,, מקנה לגוף הפיננסי המפוקח הגנה בגין העברת הדיווח. עסקינן בכלי ניהול סיכונים מרכזי בעל חשיבות עליונה בהליך קבלת ההחלטות להתקשרות עם לקוחות.

אופי דיווח

בהתאם לפרסומי הרשות, דיווח "בלתי רגיל" (UAR- Unusual Activity Report) משמעו דיווח על פעולות של מקבל שירות או על ניסיון לביצוע פעולות, אשר לאור המידע המצוי בידי הגוף המדווח נחזות כבלתי רגילות. דיווח בלתי רגיל נכתב על פי שיקול דעתו של הגוף המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעולותיו העסקיות. בישראל נקבעה חובת דיווח בגין פעילות בלתי רגילה, בשונה מחובת דיווח בגין פעילות חשודה Suspicious Activity Report) –SAR) הקיימת במרבית המדינות שחל בהן משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.

בניגוד למדינות אחרות בהן מועבר דיווח עם התגבשותה של תשתית ראייתית מסוימת לחשדות לפעילות עבריינית של לקוח (קיימת גם ציפייה להפסקת התקשרות לאחר דיווח או מספר דיווחים), בהתאם למשטר הדיווחים בישראל חובת הדיווח הינה כבר בשלבים הראשונים של זיהוי פעילות חריגה או כזאת שאינה עומדת בציפיותיו הגוף המדווח, קרי לא בהכרח בשלב בו קיים חשד מבוסס לפעילות אסורה של הלקוח.

נוסח הדיווח

בכדי לאפשר לרשות למקסם את תכלית הדיווח, כלומר העברת מידע איכותי לגורמי האכיפה, על הדיווח להיות ברור ונהיר, כאשר כותב הדיווח נדרש להיות בקיא באופי וסוג הפעילות המדווחת. בנוסף, עליו לבחון את פעילות הלקוח, את המידע שהתקבל בשאלון "הכר את הלקוח", מסמכי הזיהוי ו"הצהרת נהנה ובעל שליטה". באם המידה אינו מספק או ברור, באפשרות הגוף הפיננסי לבצע הליך "הכר את הלקוח" מחודש או לבצע תחקיר עם הלקוח לגבי הפעילות החשודה.

ככלל, דיווח איכותי נדרש לענות על השאלות הבאות:  מי, מה, מתי, איפה, כיצד ולמה (מ|מ|מ|א|כ|ל). לדוגמה, מי מבצע את הפעילות ומי מסתמן כ"הנהנה" בפועל; מה הוא אופי הפעילות ומה מעלה את החשד? מה הם הסכומים המעורבים בפעילות?; איפה התבצעה הפעילות? מאחר שלהלבנת הון ישנה אופי בינלאומי מהן המדינות המעורבות והאם הן בסיכון?; מתי בוצעה הפעולה ומהו ציר הזמן לביצוע הפעילות?; למה הגוף הפיננסי בחר להעביר את הדיווח ולמה הפעילות נראית כבלתי רגילה?; כיצד יתאים בעיקר את נתיב הכסף, את הגורמים המעורבים וחשבונות או אמצעי התשלום שהיו מעורבים בפעילות.

מבנה הדיווח

דיווח בלתי רגיל בנוי מפרטי המדווח, פרטי נשוא הידיעה (הלקוח) יחיד או תאגיד לפי עניין – יש למלא את כלל השדות הקיימים בהתבסס על מידע שהתקבל בתהליך "הכר את הלקוח" (לעניין תושבי חוץ נדרש לעדכן את מספר הזיהוי המלא של הלקוח (כולל אותיות) ולהזין גם את שמו של הלקוח באנגלית). הגוף המדווח יקבע מספר סידורי לדיווח, אשר יהיה רציף ומשתנה בין כל דיווח באופן שיאפשר את זיהוי הדיווחים על ידי הגוף המפוקח. נדרש לעדכן את כתובת הלקוח בהתאם לפורמט של מען נשוא הידיעה המפורט בשדה הרלוונטי.

תמצית הידיעה הינה הכותרת של הדיווח. התמצית תפרט את נושא הדיווח ותהא משפט אחד בלבד. הרשות מבצעת ניתוחים סטטיסטיים של תמצית הידיעה, ולכן בדיווחים דומים נדרש להשתמש באותו נוסח של תמצית הידיעה.

בתוכן הידיעה יוצג פירוט לגבי האירוע המדווח, נסיבות הדיווח וכל מידע נוסף רלוונטי, כגון אופי החשדות. בחלק זה נדרש פירוט מרבי בהתאם למפורט לעיל (מי, מה, מתי, איפה, כיצד ולמה), דגש מיוחד יינתן למועדי האירוע, מספרי החשבונות המעורבים, מזהי פעולות, ואמצעי התשלום המעורבים. באם מדובר בדיווח המשך יצוין גם מספר דיווח קודם רלוונטי.

בחלק המתייחס לגורמים המעורבים, נדרש לציין את כלל הישויות המעורבות באירוע שפרטיהם לא צוינו בפרטי הלקוח, לרבות מורשי חתימה, מיופי כוח, נהנים והגורמים המעורבים בצד הנגדי לפעולה.

לדיווח יתווספו צרופות רלוונטיות, לרבות המידע שנאסף במסגרת הליך "הכר את הלקוח", פירוט הפעילות של הלקוח, טבלאות עם טרנסאקציות אחרונות ומידע או צילומים אודות אמצעי התשלום.

לוחות זמנים

דיווח בגין פעולה בלתי רגילה (לרבות ניסיון לביצוע פעולה) יועבר לרשות בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר עשיית הפעולה, או רישומה לפי העניין. במידה וחל עיכוב בהעברת הדיווח, יש לעדכן (בתוך הגוף הפיננסי המפוקח) את הנסיבות לעיכוב בהעברת הדיווח.

סוגי דיווחים

לאור אופי ניתוח הנתונים בגופים פיננסיים רבים, המבססים את ניטור הפעילות של לקוחותיהם על חוקים מבוססי טיפולוגיות ייעודיות (Rule Based Monitoring), בדגש על פעילות החשודה כהימנעות מחובת דיווח רגיל כגון "פיצול" או "דרדוס" או פעילות בהיקפים חריגים השונים מהציפיות מהלקוח או טיפולוגיות הקשורות לסיכונים גיאוגרפיים, רבים מהדיווחים הם טכניים ביסודם, המתריעים לדוגמה על צבר עסקאות שבוצעו על ציר הזמן על ידי לקוח אחד או מספר לקוחות קשורים לכאורה.

תרחיש לדיווח המבוסס על התנהגותו של הלקוח, הינו לדוגמה חשד שהפעילות מבוצעת על ידי "אנשי קש", קרי חשד ש"הנהנה אינו כפי שהוצהר" על ידי הלקוח. עסקינן בדיווחים המבוססים על התקשורת השוטפת על הלקוח ומידע שמתקבל מהצוותים שפותחים חשבונות או עוסקים בתפעול החשבון, אשר עוברים הדרכות ייעודיות לזיהוי הפעילות כאמור.

לאור העובדה כי הדיווחים מועברים בגין זיהוי פעילות חריגה, ולאו דווקא חשודה, גופים פיננסיים מעבירים דיווחים בלתי רגילים חוזרים בגין טיפולוגיות שונות, בהן הגוף הפיננסי מזהה פעילות חריגה מתמשכת של לקוח. לאחר בירור העובדות והעברת הדיווח הראשון, באפשרות הגוף הפיננסי להחליט כי מדובר בפעילות ה"רגילה" של הלקוח או להעביר דיווח המשך. משכך, ככל שמדובר בפעילות מתמשכת של לקוח, אשר הועבר בגינה בעבר דיווח בלתי רגיל, ניתן לבחון מהותית את המידע המועבר בדיווח הראשון או הקודם, ובמידה ומניתוח פעילות הלקוח לא מתקבל מידע חדש, לרבות אופי הפעילות, הצדדים הנגדיים לפעולה או גורמים מעורבים בפעילות, ניתן להעביר דיווחים תקופתיים בלבד (בהתאם למדיניות הגוף המדווח).

הפסקת התקשרות

לעתים קרובות אנו נשאלים האם הדיווח מספק? האם אני יכול לדווח ולבצע את הפעילות עם הלקוח? האם בשלב כלשהו נדרש להפסיק את ההתקשרות עם הלקוח? אנו מחזיקים בדעה, כי על אף ההגנות הקיימות בחוק לגופים המדווחים, באם קיים מידע ברשות הגוף הפיננסי, כי מדובר בפעילות שאינה חוקית, בדגש על כספים שמקורם או יעדם קשור בצורה כלשהיא לעבירות המקור המפורטות בחוק איסור הלבנת הון, אנו ממליצים לבחון את הפסקת ההתקשרות עם הלקוח, זאת גם על רקע סיכוני תדמית ומוניטין בפעילות הגוף הפיננסי.

תיעוד

לאור האופי הסובייקטיבי של תהליך קבלת ההחלטות במנגנוני דיווח בלתי רגיל, קיימת חשיבות רבה בתיעוד כלל ההחלטות המתקבלות לעניין העברת או גניזת דיווח מסוים. כמו כן, חשוב מאוד לתעד את תהליכי בדיקות הנאותות והמסמכים או המיידעים שהתקבלו במהלך הבדיקה או התחקיר הרלוונטי. חומרים אלה עלולים להיבחן בתהליכי ביקורת רגולטוריים בהם נבחן יישום החובות של הגוף המפוקח בתחום הנ"ל. 

מילות מפתח

שימוש במילות מפתח מסייע לרשות לנתח בצורה יעילה יותר את תוכן הדיווח הבלתי רגיל וליזום בחינה מעמיקה של המקרה המדווח ונסיבותיו . הביטוי ישולב בתוכן הידיעה במידה והינו רלוונטי לדיווח, כאשר לפניו יתווסף צמד המילים "ביטויי מפתח: __________".   אין להשתמש בצמד המילים "ביטויי מפתח" כאשר לא קיימים ביטויי מפתח, או כאשר ביטוי המפתח אינו תואם לרשימה המצורפת.

דיווח מתגונן

דיווח מתגונן הוא תופעה בה הגופים המפוקחים מעבירים, בגין חלק גדול מהפעולות, דיווחים בלתי רגילים ללא הפעלת שיקול דעת רלוונטי, בכדי לא להימצא במציאות בה קיימת פעילות שאינה מדווחת. מדובר בתופעה שאינה משרתת את תכלית החוק ויש להימנע ממנה ככל שניתן.

איסור גילוי ועיון

בהתאם להוראות החוק, בעקבות חשש להסתרת ראיות או הברחת נכסים, קיים איסור מוחלט למסור מידע ללקוח על קיום או אי קיום של דיווח ועל כוונתו של הגוף הפיננסי להעביר דיווח לרשות.

חוק צמצום השימוש במזומן, תשע"ח-2018, פורסם ברשומות בחודש מארס 2018, וייכנס לתוקף ב-2 פעימות: ביום 01.01.19 וביום 01.07.19, כפי שיפורט במאמר זה.

החוק מיישם את המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת נושא צמצום השימוש במזומן, ועדת לוקר, אשר הוקמה בהחלטת ממשלה וכללה נציגים ממשרדים שונים, לרבות רשות המיסים, מנהל הכנסות המדינה, בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר.

מטרת החוק לקבוע הגבלות על השימוש במזומן וסחירות שיקים (ועדת לוקר סברה כי לשיקים מוסבים ולשיקים פתוחים יש מאפיינים דומים למזומן, ולכן יש להגביל גם את השימוש בהם), במטרה לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

אמצעי התשלום משתנים לנגד עינינו בשנים האחרונות. פעילות התשלומים היום יומית שלנו נשענת יותר ויותר על כרטיסי אשראי ויישומונים שונים, ומשכך המזומן הפך אט אט לאמצעי תשלום הולך ופוחת. אנו ממליצים לגופים פיננסיים הפועלים בשוק דינמי ומשתנה, לבצע את ההתאמות הנדרשות לאור התמורות כאמור.

הלכה למעשה, החוק קובע מספר מגבלות על נותני השירותים הפיננסיים המוסדרים, אך יחד עם זאת חשוב לציין, כי לאור ההכרה בחשיבות פעילותם של נותני שירותים אלה, החוק מחיל החרגות מיוחדות לצורך קיום פעילותם העסקית, הכוללות בין היתר:

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותי אשראי

החוק אינו חל על פעילותם העסקית של נותני שירותי האשראי במתן הלוואות, סוגי מימון שונים וניכיון שטרות, קרי ניתן לתת או לקבל מזומן מהלקוח בעסקאות מסוג זה בכל סכום.

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותים בנכס פיננסי

בעסקה שנושאה הוא מזומן, שקל חדש או מטבע חוץ, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, אם העמלה (הכנסה מהעסקה) של נותן השירותים בנכס פיננסי עולה על סך של 11,000 ₪ (אם הלקוח הוא תייר רף העמלה יעמוד על סך של 55,000 ₪), אזי אין לבצע את העסקה או חלק ממנה במזומן. יודגש, כי פיצול עסקאות מכוון מהווה עבירה פלילית. מגבלה זו תחול ביום 01.01.19.

שימוש במזומן בפעילות מתן שירותים בנכס פיננסי לתושבי הרשות הפלסטינית

לעניין מתן שירותים פיננסיים לתושבי הרשות הפלסטינית, בעסקאות במזומן, החוק מחריג את תחולתו לתקופה של 3 שנים (מיום תחולת החוק – 01.01.19) על אוכלוסייה זו. משמע, באם עסקינן בלקוח פלסטיני החוק לא חל על לקוח זה עד ליום 01.01.22.

איסור קבלת "שיק פתוח"

החוק מטיל איסור על קבלת שיק מבלי שפרטי המוטב (נפרע) נקובים על השיק ("שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק"). משמע, על נותן שירותים פיננסיים חל איסור לקבל שיקים "פתוחים" מלקוחותיו. כך לדוגמה, בעסקאות ניכיון שיק, יתקבלו רק שיקים עם פרטי המוטב. יובהר, כי בפעילות מתן הלוואה השיק יהיה לפקודת נותן שירותי האשראי. יודגש, כי תכלית החוק היא לאסור על נותן שירותי האשראי להוסיף את שמו על שיק שהוא "למוטב בלבד" שניתן עבור לקוחו של נותן שירותי האשראי (בד"כ עבודה שביצע הלקוח) או להורות ללקוח לכתוב את שמו של נותן שירותי האשראי על השיק. מגבלה זו תחול ביום 01.01.19.

שימוש בריבוי מוטבים – שיק "למוטב בלבד" לפקודת פלוני אלמוני בתוספת המילה "או" ופרטי נותן שירותי האשראי

שימוש בריבוי מוטבים על ידי שימוש במילה "או" ורישום שני מוטבים או יותר על גבי שיק אחד. לדוגמה, קבלת שיק עם שמו של מוטב מסוים ושמו של נותן השירותים הפיננסיים, לטובת פעילות ניכיון שיקים, בהתאם להוראות פקודת השטרות.

החוק אינו אוסר על אפשרות זו, אך לאור המגבלות השונות שהבנקים מטילים על אפשורת זו, מומלץ להיוועץ עם נציג הבנק לעניין מדיניות הבנק בסוגיה זו.

איסור על  ריבוי הסבות של שיקים

החוק מחיל מגבלה על ריבוי הסבות של שיקים, באמצעות קביעת איסור לבנקים לפרוע שיק בסכום העולה על 10,000 ₪ מבלי ששם המסב והנפרע נקובים בו ואם השיק הוסב יותר מפעם אחת.

החוק מאפשר לבנק לכבד היסב נוסף באם ההיסב הנוסף הוא לגוף פיננסי מפוקח.

החוק מאפשר לגוף פיננסי מפוקח להסב את השיק פעם נוספת לגוף פיננסי מפוקח אחר בלבד. לדוגמה, ניכיון משנה. מגבלה זו תחול ביום 01.07.19.

יובהר, כי על ההסבה לכלול את השמו המלא של המסב ואת מספר תעודת הזהות שלו. הוראה זו תחול מיום 01.01.19.

 יצוין, כי ב-9 החודשים הראשונים מכניסת החוק לתוקף, לא יוטל עיצום כספי או קנס על מי שהפר את המגבלות בפעם הראשונה, וזאת בכדי לאפשר לנותני השירותים הפיננסיים ולציבור תקופת הסתגלות.

כמו כן, החוק קובע שיעורים של עיצומים כספיים שיוטלו על נותני השירותים הפיננסיים, במקרים שבהם הופרו הוראות החוק וההגבלות הקבועות מכוחן, וזאת בהתאם לשווי ההפרה. בנוסף, החוק קובע עבירה פלילית של מעשה מרמה שבוצע בניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק, שבצידה שלוש שנות מאסר.

נראה כי החוק נועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, כולל הגבלה על סחירות שיקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, זאת מתוך ההבנה שהמזומן מאפשר ביצוע קל של פעילות מסחרית ופיננסית וקל להסתירו מהרשויות, ולכן יש במזומן כדי להקל על העלמת מס, הלבנת הון, מימון טרור וביצוע עבירות שונות.

קישור לחוק המלא>>