ביצוע הערכת סיכונים

ביצוע הערכת סיכונים

ביצוע הערכת סיכונים

דרישה רגולטורית

בהתאם להנחיות ארגון ה-FATF, הפיקוח על הבנקים באמצעות נב"ת 411 כלפי תאגידים בנקאיים, וחוזרים מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון החלים על חברות ביטוח, גופים מוסדיים ונותני שירותים פיננסיים, אשר מחייבים את הגופים המפוקחים לבצע הערכת סיכונים מקיפה בתחום איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור.

גישה מבוססת סיכון

גישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach) הינה מתודולוגיה המאפשרת למוסדות פיננסיים מפוקחים להקצות משאבי בקרה ע"פ מדרוג רמות הסיכון, כך שהסיכונים הגדולים ביותר יקבלו את תשומת הלב הגבוהה ביותר. התהליך כולל הכרה בקיומו של הסיכון, ביצוע הערכה של הסיכון ופיתוח אסטרטגיות לניהול והקטנת הסיכונים שזוהו. הגישה מאפשרת לגופים הפיננסיים להבטיח כי הצעדים למניעת הלבנת הון ומימון טרור תואמים את הסיכונים שזוהו, על מנת לאפשר הקצאת משאבי בקרה באמצעים היעילים ביותר.

מהי הערכת סיכונים

הערכת סיכונים (Risk Assessment) היא כלי ניהולי תומך החלטה המאפשר לגופים פיננסיים לבצע ניתוח סיכונים כמותי יעיל ולקבוע תכנית עבודה ובקרות מתאימות להפחת הסיכון.

הערכת הסיכונים מבוצעת באמצעות מיפוי וניתוח אינדיקטורים כמותיים של מגוון הסיכונים, בהתבסס על תחומי הפעילות של הגוף הפיננסי, אופי פעילותו והערכה כמותית של חשיפות לתחומי פעילות מסוכנים (Inherent Risk). ההערכה תשקלל את הבקרות המבוצעות על ידי הגוף הפיננסי לניהול הסיכונים כאמור, ותבחן את איכות ניהול הסיכון של הפרמטרים שנבחנו (Residual Risk). בנוסף, ההערכה תשקלל את כלל המרכיבים לעיל למפה כמותית של סיכונים.

חשיבות של ביצוע הערכת סיכונים

אם נשים לרגע את הדרישה הרגולטורית בצד, המתודולוגיה מאפשרת לגוף הפיננסי לבחון בצורה פרקטית את החשיפה וההתנהלות היום יומית שלו בעולמות הלבנת ההון ומימון הטרור. עסקינן בכלי המאפשר את המיקוד הניהולי וחשיפת האתגרים השוטפים, אשר אינם ניתנים לזיהוי אינטואיטיבי בעבודה השוטפת. התכלית היא לשים זרקור על נקודות התורפה של הגוף הפיננסי בתחום זה ולפעול למיגור או צמצום החשיפה.

שלב ראשון – מיפוי אינדיקטורים

על הגוף הפיננסי לבצע מיפוי של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור רלוונטיים לתחום פעילותו. הבסיס למיפוי יכול להיות הערכת סיכונים לאומית, הנחיות הרגולטורים ומתודולוגיות של גופים בינלאומיים. על האינדיקטורים להיות כמותיים, ככל שניתן, ולשקף את מפת הסיכונים הרלוונטית. האינדיקטורים הרלוונטיים עלולים להיות:

אינדיקטורים כמותיים – אופי וסוגי לקוחות

  • סיכונים גיאוגרפיים – אזרחות לקוח ומיקום פעילותו בהתאם לרשימות שונות
  • סיכונים בתחום השחיתות וקבלת שוחד על ידי אישי ציבור
  • סיכונים הקשורים למבנה בעלות
  • לקוחות עם קושי בזיהוי הנהנים הסופיים

אינדיקטורים כמותיים – תחומי פעילות

  • הפרדה בין לקוחות פרטיים ללקוחות עסקיים
  • חשיפה לפעילות במזומן
  • פעילות באמצעים טכנולוגיים חדישים
  • פעילות המצריכה רישוי מיוחד
  • ענפי פעילות בסיכון
  • ערוצי הפצה בסיכון גבוה, לרבות מידת הקשר הישיר עם הלקוח והסתמכות על טכנולוגיה
  • סיכונים הקשורים להסתמכות על צדדים שלישיים,

שלב שני – ניתוח נתונים

מטרת ניתוח הנתונים היא לשקלל את כלל האינדיקטורים למדד כמותי אחיד. תתבצע שליפת נתונים בהתאם לאינדיקטורים שהוגדרו במסגרת מיפוי הסיכונים. כמו כן, יתאפשר מתן משקלים לסיכונים ספציפיים מסך הסיכונים הרלוונטיים שישתקפו בסיכון הכללי. בעניין אינדיקטורים עבורם לא ניתן לבצע הערכה כמותית אובייקטיבית, תתבצע הערכה סובייקטיבית על סקלת מדדים קבועה מראש.

שלב שלישי – שכלול הבקרות

בשלב זה תשוקלל איכות הבקרות המבוצעות ע"י הגוף הפיננסי בהתאם לאופי הסיכונים. הניתוח יהיה סובייקטיבי בהתאם להערכתו של הגוף הפיננסי. מטרת השקלול היא שיקוף מספרי של איכות הבקרה ביחס לסיכונים.

שלב רביעי – תוכנית הפחתה

גיבוש תכנית הפחתת סיכונים, בהתאם לרמות הסיכון שזוהו בתהליך הערכת הסיכונים. התכנית תתייחס לצעדים האופרטיביים הננקטים לצורך הפחתת החשיפות, לרבות במסמכי מדיניות, תהליכי ונהלי עבודה, התאמת גיוס לקוחות וקביעת בקרות או ניטור ייעודיים לפעילות.

הערכת סיכונים תקופתית

ביצוע הערכת סיכונים תקופתית תאפשר לגוף הפיננסי לאמוד בצורה יעילה את השינויים במפת הסיכונים, את איכות הבקרות, עמידה בתכניות עבודה להפחתת הסיכונים ואת יישום המדיניות של "תיאבון הסיכון" הן ביחידות השונות והן בראיה כללית. במסגרת הערכת הסיכונים התקופתית יבחנו על ציר הזמן שינויים בתמהיל הלקוחות המסוכנים, היקף הפעילות ואיכות הבקרה.

קישורים להנחיות רגולטוריות

  • יישום גישה מבוססת סיכון על ידי נותני שירותי העברת כספים, משרד המשטפים, ינואר 2018
  • הוראת ניהול בנקאי תקין 411 – מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות
  • הערכת סיכונים לאומית
  • הוראות הממונה בנושא ניהול סיכוני הלבנות הון ומימון טרור בנותני שרותי מטבע, פברואר 2018

מאמרים נבחרים

אל תקרא לי ארנק

בחצי השנה האחרונה שוק הארנקים הדיגיטליים בישראל עבר התפתחות מהירה וגופים רבים מצעים לנו חווית תשלום שלא הכרנו כמותה. אולם, לא כל אפליקציית תשלום היא...

חבל תליה או הצלה?

האם ה-Fintech הוא חבל התליה או חבל ההצלה של הבנקים?עליית מייזמי הפינטק מובילה לשינוי מהותי בתפקיד הבנקים, אם אלו ישכילו להשתנות ולהתמקד בתחומי פעילות בהם...

זיהוי מקוון של לקוח

חוזר חדש מאפשר לנותני שירותי אשראי, למערכות לתיווך באשראי, ובקרוב גם לכל נותני השירותים הפיננסיים, לעמוד בדרישות הלבנת ההון במלואן מבלי לפגוש את הלקוח....

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. [email protected]

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

הרשמה‭ ‬לניוזלטר‭ ‬שלנו

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. [email protected]

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

צו איסור הלבנת הון

צו איסור הלבנת הון

צו איסור הלבנת הון

חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור, התשע"ח-2017

בהתאם לסמכות שניתנה לרגולטורים הרלוונטיים בחוק איסור הלבנת הון וחוק המאבק בטרור נכתב צו ייעודי המגדיר את החובות החלות על נותני שירותי אשראי.

הצו נועד להתמודד עם הלבנת הון ולחשוף מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות. בין יתר החובות קובע הצו את חובת ביצוע "הליך הכרת לקוח" אם הלקוח מקבל אשראי בסכום של מעל 50,000 שקלים במצטבר בפרק זמן של חצי שנה, חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור המוכרזים.

הצו חל על מי שעוסק במתן שירותי אשראי, ובכלל זה מתן שירותי ניכיון שיקים ושטרי חוב, ניכיון שוברי אשראי, הלוואות, ליסינג מימוני ועוד.

ועדת החוקה התמקדה רבות בסעיף הבקרה המוגברת לגבי לקוחות שמקבלים שירות בסכום נמוך, ביחס לפעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה לצו, על פעולות של איש ציבור זר ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. כמו כן, הוועדה עסקה בשאלה על אלו פרטים יידרשו נותני האשראי לדווח והאם הצו המוצע חל על "מאגדים" (גופים מתווכים בין חברות האשראי לבעלי העסקים).

הצו מטיל חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים על נותני שירותי אשראי – מי שחייב בקבלת רישיון למתן שירותי אשראי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016.

הצו חל על כלל שירותי מתן אשראי, לרבות שירותי ניכיון שיקים, עליהם חל עד ליום ה- 1.6.17  צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד – 2014.

הצו מטיל שלל חובות על נותני שירותי האשראי, וביניהן, חובת ביצוע הליך "הכרת הלקוח", לרבות חובת זיהוי הלקוח ובירור מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה מקור כספי החזר האשראי, עיסוקו של הלקוח, מטרת האשראי שניתן ואם סורב בעבר מקבלת אשראי מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור.

כמו כן, הצו מפרט את אופני הזיהוי והאימות של יחידים ותאגידים, ומסמיך את הרגולטור לקבוע, ככל שיידרש במקרים המתאימים, הוראות בדבר דרכים חלופיות לעניין זיהוי ואימות פרטים.

הצו נכנס לתוקף ביום 15.03.18, אך ישנן הוראות מיוחדות לנותני שירותי אשראי שכבר פעלו כנותני שירותי מטבע שלהם תהיה תקופת הסתגלות של חצי שנה שבה ימשיכו לפעול לפי הצו הקודם, ולגבי מי שטרם פעל כנותן שירותי מטבע שלהם יש תקופת הסתגלות ארוכה יותר של שנה.

נושאים נוספים שבהם נקבעו בצו הוראות:

  • חובת בדיקת פרטי הזיהוי של מקבל שירות, מיופה כח, נהנה או בעל שליטה אל מול רשימת ארגוני ופעילי הטרור, כל עת שהוסף ארגון או אדם לרשימה.
  • חובת קביעת מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור.
  • חובה קיום בקרה שוטפת אחר הליך הכרת הלקוח שבוצע, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור.
  • חובת ביצוע בקרה מוגברת על פעילות בחשבון הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה; על פעילות המתבצעת בחשבון של איש ציבור בסיכון גבוה; ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
  • ביצוע זיהוי פנים אל פנים של מקבל השירות או מיופה הכוח, לפי העניין, על פי מסמכי הזיהוי.
  • העברת דיווחים רגילים ובלתי רגילים מטעם נותן שירותי האשראי לרשות לאיסור הלבנת הון.

מאמרים נבחרים

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. [email protected]

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

הרשמה‭ ‬לניוזלטר‭ ‬שלנו

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. [email protected]

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

קבלו ישירות למייל עדכונים לגבי התפתחות הרגולציה

הצטרפו עוד היום לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאמרים ועדכונים שוטפים לגבי חובות הרגולציה החלות על גופים פיננסים

ההרשמה בוצעה בהצלחה!

דילוג לתוכן